סיפורי יזמויות #1

מבוא ליוזמה

"יש לי יוזמה, אבל אני לא בטוחה אם היא מספיק טובה"
"חשבתי אתמול במקלחת על רעיון גאוני, אבל יש כבר חברה שעושה את זה"
"אם רק הייתי מכיר מתכנת שיוכל לעבוד על הרעיון שלי"

אפשר להגיד בביטחון שלכולנו בשלב כזה או אחר היה את הרעיון המושלם, לחברה עסקית, לפתרון חברתי או סתם רעיון שיוכל לעזור ביום יום. זה בסך הכל די אנושי להיתקל בבעיה שמטרידה אותנו, לנסח בראש פתרון מיידי שיפתור הכול, ולהתחיל לפנטז על המיליונים שיזרמו ועל התהילה בכותרות העיתונים… אפילו אם אנחנו לא הולכים כל כך רחוק, יש סיפוק די גדול בלעבוד על יוזמה ובמיוחד להצליח להגשים אותה.

אחוז האנשים והנשים שבאמת התעוררו מהחלום בהקיץ, והחליטו להגשים את הרעיון המהפכני, נמוך ביותר. כשחושבים על זה, די ברור למה: כולנו מבינים שהדרך להגשמת החלום קצת יותר ארוכה מאשר נאום-מעלית-במעלית-עם-מיליונר-(יהודי)-שבדיוק-מחפש-את-הדבר-הבא. עם זאת, תחילת העבודה על הרעיון יכולה להיות פשוטה ומתודית הרבה יותר מאשר נדמה בבחינה ראשונית. בדומה לכתיבת עבודה או מאמר, הרבה פעמים השלב הראשון הוא הקשה ביותר. שלב הבריאה יש מאין. השלב בו צריך להתחיל למקד את הרעיונות ולהתמודד עם המציאות. השלב שבו נדרשים לוותר על המעטפת ולהגדיר בדיוק מהו הדבר העיקרי.

למזלנו, המרכז האקדמי שלם מכיר ותומך בפעילות יזמית ואף מפעיל את תכנית היזמיה – שמטרתה פיתוח היזמים והמיזמים שחיים בקרבנו. בסדרת הפוסטים הקרובים "סיפורי יזמויות" נתמקד בתחילת העבודה על מיזם. מטרת הסדרה היא ללוות ולסייע במסגרת אותם רגעים מעצבים ובודדים ולספק טיפים קטנים שבתקווה יוכלו לעזור ברגעים המכריעים. במסגרת סדרת הפוסטים הנוכחית של היזמיה, אנו עוסקים בשלבים הראשונים של היוזמה. באותם שלבים לא ממש ברורים או מוגדרים, שמלווים את תהליך העיצוב (forming) של הרעיון ואפיונו (spec) לכדי פעילות ממשית.

חשוב לציין, שאותם הרגעים הלא מוגדרים לא מתרחשים רק בעבודה על יוזמה פרטית שלנו. בעולם התעסוקתי, ישנם לא מעט מקרים בהם הדרישה הניהולית מאיתנו היא מצד אחד לעשות את אותן המטלות היומיומיות, ומהצד השני למצוא חללים ריקים וליזום מתוכם. אם כן, השאיפה שלנו בפוסטים הבאים היא להתייחס ליזמות כפרקטיקה נלמדת שמאפשרת לבודדים לגבש תובנות לכדי תכנון וביצוע.

מתחילים בלספר… לכולם

בכדי לא להישאר בידיים ריקות ויותר מדי מתח לפני הפעם הבאה אשתף בעצה קטנה שאולי סותרת את ההיגיון הראשוני; ההמלצה הראשונה היא לדבר על הרעיון ועל היוזמה כמה שיותר. דברו על היוזמה עד שכבר לא יוכלו לשמוע אתכן יותר. החשש הגדול שלנו מגניבה רעיונית מבוסס על התחושה שהרעיון שהמצאנו כל כך גאוני וייחודי, שכל אדם חיצוני שיישמע על כך מיד ירוץ ויישם את הרעיון לפנינו. ויזכה במיליונים ובתהילת העולם.

לטעמי, בעולם העסקי, וכל שכן בעולם החברתי, כמעט הכל גלוי וידוע למי שמעוניין בכך. היכולת להיפגש עם אנשים, והגישה התרבותית שמעודדת חשיפה והוצאה החוצה של מידע פנימי (באופן מוגבל) מאפשרת למידה עמוקה של הנושא. צאו מנקודת ההנחה שאתן לא הראשונות לנסח את הבעיה המדויקת הזו. יתרה מכך, אתן כנראה לא הראשונות לחשוב על הפתרון הזה. כנראה שרבות וטובות ניסו ליישם פתרון די דומה בהצלחה או בכישלון מסוימים.
יזמית חכמה תדע להפוך את הידע הקיים לנגיש ושימושי עבורה, ובעצם לרתום את כל הסביבה שמקיפה אותה לעזרתה. עם זאת, חשוב להפריד בין שיתוף ותמיכה לבין בזבוז זמן וחפירה. התאימו את עצמכן למי שעומד מולכן, נסו לחבר את היוזמה לאדם השני. בעיקר, פתחו חוש שיעזור לכן לסנן בין דברי טעם והגיון לבין דברי מחשבות לא מבוססות או רציונליות.

חשוב מאוד לזכור, הנתיב היזמי מזמן לא מעט רגעי בדידות וקושי לאורך התהליך ולפעמים עד לכישלון. דעו כיצד להיעזר בסביבתכן כדי להצליח ולגבור על המשוכות בתחילת ותוך כדי הדרך.

תגיות:

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *