'נעים להכיר' עם עדי שילה

עדי שילה מספרת על המעבר ממדעי הרוח לעיצוב ועיצוב חווית משתמש (UX UI)

היי ושלום לנשות ואנשי שלם קולג' בעבר ובהווה! אני עדי, בוגרת מחזור א' בחוג בפ"י (התכנית הבינתחומית לפילוסופיה והגות יהודית).
מזה חצי שנה אני עובדת כמעצבת מוצר בחברת ההייטק הירושלמית Hometalk (יש הייטק בירושלים? WTF?!). אני מתעסקת בעיקר בעיצוב חווית משתמש (UX UI) אבל גם נוגעת בסוגי עיצוב אחרים. הבהרה חשובה: אם תכנסו לאתר שלנו היום – אל תשפטו אותי! המעצבים הקודמים עשו את העיצוב שם וזה לא קשור אליי!

התקבלתי לעבודה הזו אחרי שלמדתי שנתיים תקשורת חזותית ב-HIT בחולון. המעבר הזה היה חתיכת ספין בחיים שלי, וכמו כל ספין, קדמו לו התלבטויות, התנסויות תעסוקתיות ושאלות קיומיות תהומיות. תוך כדי לימודיי בשלם הייתי בטוחה שאני הולכת לכיוון של הפקה ותרבות. עשיתי התמחות במוזיאון ישראל, עבדתי בהפקות שונות בעיר (״מקודשת״ וחברותיהן). מה שלבסוף גם הביא אותי לעבוד במשרה כמעט מלאה בכתב העת לשירה משיב הרוח, כמפיקה ומנהלת תוכן, שם עבדתי בשנה האחרונה ללימודים ובשנתיים שלאחר התואר.

תמיד ידעתי שעיצוב ואסתטיקה הם חלק עצום ממני ומתחומי העניין שלי; אי-שם בקיץ 2013 (או 2012, כבר איבדתי ספירה) כשהתמיינתי ל״שלם״, התקבלתי גם לבצלאל, אבל ברגע האחרון הבנתי שאני מעוניינת להעמיק את הידע ולבסס את הזהות שלי קודם ושהעיצוב יכול לחכות. אחרי סיום שנה ד׳, כשהייתי עמוק בהפקה וניהול תוכן, הבנתי שהתחום הזה לא מספק אותי דיו, הרגשתי שבסופו של דבר אני מתמודדת עם עבודה יומיומית שפשוט לא מספיק מעוררת בי השראה ויצירתיות. הרגשתי שמשהו מהותי חסר לי, וזה העיצוב. הייתי בתקופת בלבלות רצינית. ידעתי שאני צריכה ללמוד עיצוב ולא הבנתי איך אני עושה את זה בגיל הזה, אחרי ארבע שנים ש״בזבזתי״ במדעי הרוח. מפה לשם (ואני מניחה שבהמשך אפרט על זה) – אזרתי אומץ והלכתי על עיצוב בכל הכוח.

מה עוד?

אני גרה ברחביה עם בן זוגי דוד, מגלה את הנפלאות והקשיים שבמשרה מלאה ודורשת שלא משאירה לי זמן לחיים (מסתבר שיום שישי בבוקר זו שעת החסד היפה ביותר בשבוע). מחפשת עוד מסגרות להרחיב את הנפש – קורס איור נשמע כמו כיוון. מוזמנות ומוזמנים לשאול שאלות!
בתמונה: אני מהנוף במשרד, אמנם בכנפי נשרים אבל עם הנוף היפה ביותר בעיר!

היי עדי, תודה רבה שהצטרפת אלינו. ספרי קצת מה חברת HomeTalk עושים ומה זה בכלל עיצוב UX/UI

טוב. זה טיפה ארוך, אז קחו אויר. אתחיל בשאלה השניה דווקא: מה זה בכלל UX/UI?
קודם כל, משמעות המילים הללו היא user experience / user interface. מדובר בתחום עיסוק די חדש בעולם, שהתפתח במיוחד עם שימוש במוצרים דיגיטליים (אבל לא רק, UX הוא מונח שהוטמע בשנות ה90 ע״י Donald Norman שאז עוד לא ממש התייחס למוצרי דיגיטל אלא למוצרים פיזיים). כיום, השימוש הנרחב במוצרים הדיגיטליים מכריח את המוצרים הללו להיות נגישים ושמישים באופן המוצלח ביותר. בשביל זה, יושבים אנשי UX ומעלים את השאלות החשובות בנוגע לחוויית השימוש במוצר: מי קהל היעד שלו? מה אופן השימוש בו? אלו ועוד שאלות רבות שמסתעפות לעוד המון חלקים ותתי-חלקים. כל התחום הזה, אפשר לומר, נקרא UX.
אני אביא דוגמא: השימוש ב- Instagram למשל שונה במהותו מאופן השימוש באפליקציה של בנק לאומי. לכן, ה- UX של שתי האפליקציות יהיה שונה לחלוטין. תדירות השימוש, קהל היעד, מטרת המוצר, הצורך האנושי שהוא בא לספק – כל אלו יוגדרו באופן שונה בשתי הפלטפורמות, ובהכרח יגרמו למוצר להיראות, להתנהג ולהרגיש שונה. כלומר: כשאני חושבת על סדר הפעולות בשימוש בInstagram, אני מדמיינת רצף מסכים שיביא את המשתמש מנקודה אחת לשניה ויעניק לו בדרך את החוויה הטובה ביותר.
לעומת זאת, UI הוא כבר האלמנט הגרפי של המוצר: מה יהיה הצבע המוביל בו? מה יהיה סוג הפונט וגודלו, צבע הכפתורים ועוד ועוד. גם כאן, ברור שהנראות של Instagram תהיה שונה מנראות האפליקציה של בנק לאומי, מאחר והאינסטגרם יביא איתו חויה מהירה ומאד אסתטית ואילו הבנק ירצה לשדר פורמליות וביטחון. זה ממש בקצה המזלג. אפשר כמובן להרחיב עוד (ואשמח אם יש התעניינות).

לגבי החברה בה אני עובדת:

הומטוק (Hometalk) היא חברת הייטק ירושלמית, שעדיין נחשבת ״סטרטאפ״. זו חברה שמנהלת פלטפורמה דיגיטלית (אתר ואפליקציה) של פרוייקטים בתחום ה-DIY do it yourself. מה הכוונה? זה בעצם סוג של פייסבוק שהתוכן בו הוא רק ענייני DIY. יוזרים מעלים פרוייקטים, שואלים שאלות, מגיבים אחד לשני וכו׳. הקהל העיקרי הוא נשים מארצות הברית שאוהבות את התחום. אני מאד מאמינה בחברה ובערכים שהיא מייצגת, בעיניי זה חשוב לעבוד במקום עבודה שיש לי אליו חיבור רגשי. מאחר וזו חברת סטרטאפ, הקצב בה מאד מהיר. מנסים הרבה כיוונים, עושים מלא טסטים על משתמשים ובעצם מחפשים את הדבר הבא שיתפוס את הקהל שלנו. ככה שתפוקת העבודה גבוהה, ולפעמים יש תחושה של ״קורים מלא דברים כל הזמן״. או "אנחנו רצים קדימה!". אני נהנית מזה בסך הכל. כחלק מצוות העיצוב, אני עובדת מול מנהלי מוצר וstake holders נוספים בחברה, שמביאים רעיונות ופיצ'רים, ויחד אנחנו מפתחים אותם ויוצרים עבורם את הנראות והשמישות הנכונה.

מה עזר לך לצלוח את תקופת הבלבול של אחרי התואר, ואיך החלטת "להמר" על לימודי עיצוב בHIT דווקא?

אז אני חושבת שקודם כל, הצורך בזה היה גדול מהיכולת להתעלם ממנו. בכל פעם שפגשתי מעצב גרפי הרגשתי שאני צריכה להיות שם, בנעליים שלו. תמיד שמתי עין על כל כרזה, טיפוגרפיה או גלויה יפה. זה פשוט איפה שהלב התרחב. אבל עם זאת, הרגשתי שהרכבת נסעה בלעדיי. כי איך עכשיו אני אתחיל תואר בתקשורת חזותית של ארבע שנים? מה לי ולזה? איך אני אזנח את כל החיים שלי ואתמסר ללימודי עיצוב? [אנקדוטה נחמדה: הלכתי ללמוד שבוע שלם בלימודי תקשורת חזותית במוסד אחד, אבל הבנתי שזה פשוט לא בשבילי לעזוב הכל לטובת לימודים בפול פאוור שוב].
אחרי שכבר הספדתי את האפשרות הזו, התחלתי לברר על קורסים קצרים יותר, אבל היה לי חשוב ללמוד במקום מקצועי, כי לא חסרות היום מסגרות בינוניות ודי חאפריות ללימודי עיצוב. את החיפושים פיזרתי בין אנשים, וביניהם גם מעצב גרפי שהכרתי דרך העבודה במשיב הרוח. הוא סיפר לי על התוכנית הדו שנתית בחולון וחיבר אותי עם מעצבת שלמדה שם. יצאתי מהשיחה איתה בתחושה ממש טובה ומשם זה התגלגל. חשוב היה לי ללמוד במקום עם שם, ולא באיזו מכללת וואטאבר, כי בתחום הזה אפשר להיות בינוניים ולהישאר שם. ומזה מאד פחדתי. לכן בחרתי בלימודים ב-HIT, שזה מקום עם שם ועם היסטוריית עיצוב מאחוריו. המרצים שלי היו מרצים גם בתואר, וזה לגמרי עושה את ההבדל.
חוץ מזה, השיחה עם אותה מעצבת שלמדה שם ממש חיזקה אותי, ראיתי שאנחנו מדברות באותה השפה. גם היא היתה אחרי תואר אחר לגמרי, ולימודי העיצוב היו ספין עבורה. היא עבדה בזמנו בסטודיו של דב אברמסון וזו היתה גושפנקא עבורי לאפשרות להצליח למרות שאין לי תואר בתקש"ח. מלבד זאת, עשיתי גם עבודת מחקר די רצינית ואיכשהו הצלחתי להגיע לכל מיני בוגרים של התוכנית, התקשרתי אליהם ממש משומקום ושאלתי אותם על הניסיון שלהם. זה היה קצת הזוי אבל מאד השתלם. בסופו של דבר, זו היתה החלטה מושכלת שלוותה בהרבה חשש וחוסר וודאות.

אשמח שתספרי קצת על השילוב של לימודים ועבודה. איך עושים את זה נכון?

הזמן שהיה לי מאד קידם אותי. ראיתי סביבי סטודנטים שלא מספיקים להכין הגשות בגלל עבודה וילדים וכו'. חוץ מזה כבר תוך כדי הלימודים כבר התחלתי לעצב דברים כפרילנסית עבור חברים וארגונים, מה שגרם לי להתנסות בעולם האמיתי, מול לקוחות, וגם להיווכח בעובדה שיש לעיצוב ביקוש עצום. דבר נוסף שעזר לי הוא העובדה שתוך כדי הלימודים עיצבתי למשיב הרוח חומרים גרפיים. זה היה שילוב מצויין ושפשוף מוצלח ביותר של היכולת העיצובית שלי.

חייב לומר שנראה לי שבאופן כללי לנצל את העבודה הנוכחית לליזום פרויקטים שיכולים לעזור לך להתפתח (ושהם אפילו לא במנדט שלך) זה רעיון נכון מקצועית

זה נכון. הבוסית שלי במשיב הרוח היתה סופר מפרגנת ונתנה לי את החופש לעשות את זה, אז לגמרי זוכרת לה את זה

מה הקשר בין עיצוב UX\UI לבין התואר שעשית בשלם?

 טוב. פה ממש יש לי מה לומר. אחרי שסיימתי את שלם וחשבתי שאיחרתי את הרכבת, היה לי ברור שעשיתי את טעות חיי בבחירה במדעי הרוח (ועוד ארבע שנים!!!). אבללללל אחרי זה, כשהתחלתי ללמוד עיצוב, הרגשתי כמה הלימודים בשלם מהווים עבורי יסודות חזקים בתור מעצבת.

למה?

כי קודם כל, תקשורת חזותית מהותה לתקשר ולחבר בין דימוי לרעיון. אני חושבת שהתואר הכללי של שלם מאד מאד עזר לי בזה. להצליח להגדיר משהו במדויק, להביא לי רפרנסים רעיוניים ולהעלות עבורו דימויים חזותיים. זו לגמרי תכונה שלא בהכרח קיימת אצל סטודנטים בבצלאל. והלימודים בשלם הכריחו אותנו להגיע לרמת דיוק מילולי-רעיוני מאד גבוהה ואני מברכת על זה.

דבר שני – אני מאמינה שהשכלה כללית ותואר במדעי הרוח היא תרומה עצומה לתחום הUX. אסביר שניה: עובדי UX נדרשים להשוות רעיונות זה לזה, להבין את המשתמשים שלהם, לנתח טסטים ולפצח קושיות שקשורות להתנהגות אנושית. לדעתי היכולות האקדמיות שלמדנו בשלם תומכות מאד בכל זה.

ונקודה אחרונה: בהתחלה הזכרתי את החששות שלי מהעובדה שלא יהיה לי תואר בתקש״ח ו״מי בכלל יקח אותי לעבודה? בוגרת מדעי הרוח פחח״. אבל כשהתראיינתי למקומות עבודה היה חשוב לי להדגיש את היתרון היחסי שיש לי בתור בוגרת מדעי הרוח, ולהפוך את החולשה לנקודת חוזק שאין לאנשים אחרים בתחום, שלמדו רק תואר בתקשורת חזותית. אני חושבת ששני המקומות שאליהם התראיינתי קיבלו את הטענות שלי בצורה מאד מכבדת והבינו את מה שאני מדברת עליו. זה לגמרי היה משהו שהפתיע אותי.

טוב אז צריך שניה לעשות פה הפרדה בתוך עולם עיצוב גרפי (או תקשורת חזותית, מה שתרצו), בין עיצוב פרינט לעיצוב דיגיטל. ממש באופן גס אני אגיד שעיצוב פרינט מתמקד בעולמות של פרסום, מיתוג, עיצוב ספרים, עיתונים, טיפוגרפיה וכו'. זה עולם שלם שגבולותיו משתנים בגלל כניסת הדיגיטל לחיינו. לעומת זאת העיצוב הדיגיטלי מתמקד במוצרים, ובכן, דיגיטליים. החוקים שלו שונים מהפרינט. יש לו חיים משלו והרבה מה ללמוד גם בו. מאחר וזה תחום יחסית חדש, הוא מתפתח בקצב מאד מהיר, וכל הזמן נכנסים פיצ'רים, חוקים והתנהגויות חדשות של עיצוב. התחום הזה מאד תוסס, ולא סתם נפתחים קורסים ותארים בו.
מה צריך כדי להצליח?
קודם כל, לרצות את זה. זה מקצוע שדורש שתאהבו אותו ותתייחסו אליו הרבה ובתשומת לב. דבר שני, הזכרתי קודם את עניין הבינוניות. היום נפתחים קורסים לעיצוב גרפי וUX UI בכל מקום. זה משהו שצריך לעורר חשד. אני מציעה ללמוד במקום עם שם טוב, לברר מי המרצים שם, ללכת לראות, לדבר עם בוגרים. כל מה שאפשר. בגלל שכל מוצר או ארגון היום צריך תוכן ויזואלי מעוצב, הביקוש הוא אדיר, ועל כן עיצובים גרועים רואים בכל חור. אני מאד נזהרתי ועדיין נזהרת מזה. עוד עניין הוא ההתמדה והיכולת ללמוד לבד. אם הולכות על התואר המלא, אז התואר עצמו כבר ידחוף אתכן… אבל אם בוחרות במסלול מקוצר – צריך להיות עם היד על הדופק. לראות עיצוב יום יום (יש מלא מלא גם באינטרנט), להתנסות, ללמוד לבד עוד ועוד ועוד.

אפשר להצליח גם בלי שיש לך תעודה\תואר בתחום?

אממ. אפשר הכל. היום האינטרנט יכול ללמד אותנו כמעט הכל. אבל אני חושבת ש:
א. לימודים בתואר או תעודה מכניסים אותך לקצב מסויים, לסדר יום ועדיפויות אחרות, ולכן גם בהכרח יביאו לתוצאות טובות.
ב. בכל מקרה – עם או בלי לימודים: צריך שיהיה לך את זה, צריך איזשהי תשוקה ויכולת אסטתית שממנה הכל מתחילץ
ג. למי שיש אופציה לעשות את התואר, זה תמיד מומלץ יותר לדעתי

טיפים לסטודנטים שבקהל?

מממ.. אני יכולה רק להגיד מה אני חושבת שעזר לי. קודם כל – להעז לחשוב מה באמת מעניין אתכם, לאן הלב שלכן נמשך. אחרי זה תחשבו איך מממשות את זה.
דבר שני – לגלגל את הבלבול והספקות לעבר אנשים נוספים. אנחנו נוטים לחשוב שהסיפור שלנו הוא ייחודי רק לנו, אבל בעצם כנראה שיש עוד מישהו אי שם, או ממש קרוב, שחווה משהו דומה ושיכול לעזור ברעיונות ועצות פרקטיות. זה אומר גם לשתף אנשים בנקודות חלשות וקשות, ולהעז להגיד "וואלה, אין לי מושג מה עכשיו, אולי יש מישהו שיכול לעזור לי".

ודבר אחרון – להתמיד ולעבוד קשה, לנסות עוד ועוד ולא להתייאש מכשלונות בדרך. ומהצד השני: להעז גם להוציא את עצמנו החוצה ולהראות לעולם ״הי, זה מי שאני!״.

באופן קונקרטי: כבר בשנה ד׳ הייתי ממליצה על לדבר עם אנשים שעובדים בתחום מסויים שמעניין אתכם, להתנסות בדברים, לנסות לשלב עוד לימודים או העשרה תוך כדי שלם. זה תמיד מביא דברים טובים

שירה (סטודנטית): אשמח שתרחיבי קצת על המסלול של לימודים שהם שונים מהתואר הראשון, ובאים בנוסף עליו (ולא כהמשך, כמו תואר שני) אחרי סיום תואר אינטנסיבי בשלם. למי זה מתאים? איזה שאלות צריך לשאול את עצמך כדי לדעת אם זה מתאים שינוי הכיוון?

זו שאלה טובה. הלימודים בחולון היו שונים מהותית משלם. עברתי מהעולם הרעיוני לעולם הויזואלי. העיניים שלי נעשו לחשובות. זה ממש היה לעבוד על יכולות אחרות. אני חושבת שקודם כל צריך לשאול את עצמך: האם זה מה שמעניין אותי? האם עשיתי את עבודת המחקר הראויה כדי להבין שזה המקום שבו אני רוצה ללמוד ולהשקיע את עצמי? והאם, אחרי הכל, אני מוכנה להתמסר ללימודים נוספים שוב?
אני חושבת שהלימודים אחרי שלם יראו תמיד תמיד אחרת. יש משהו במעבדה הזו שמרפד מאד. ובחוץ הדברים נראים מאד שונה. מצד שני – אני חושבת שלימודי העיצוב, מעצם היותם פרקטיים מאד, גרמו לי מאד מהר להבין שזה לגמרי מה שאני רוצה לעשות. כי תוך כדי הלימודים אני בעצם כבר מממשת פרקטית את המקצוע. במרכז שלם זו לא החוויה – כי בעצם מה שלמדנו הוא לא ״פרקטי״ בשום צורה.

יצחק (סטודנט): גם אני חושב ללמוד משהו "קריאייטיב" אחרי התואר בשלם. אני ספציפית חושב על תסריטאות. אני כרגע בשנה ג' ונותרו לי עוד שנה וחצי כידוע לך, מה אני יכול לעשות *עכשיו* כדי להתקדם קצת לקראת החזון ההוא מבלי להיות חצי רגל פה וחצי רגל שם? 

(גילוי נאות: אנחנו בני דודים שניים או משהו כזה). קודם כל – טוב שאתה חושב על זה כבר עכשיו. אני חושבת שכדאי לך להתחיל להבין האם אתה יכול ורוצה למצוא מסגרת שהיא לא בהכרח תואר? האם דווקא תואר נוסף זה הכיוון? דבר נוסף – לגלגל את הסיפור שלך הלאה. להתחיל לשאול אנשים מסביב, אנשים שעובדים כבר בתחום, סטודנטים במסגרות שונות. ואפילו, אולי, לנסות איכשהו לשלב את תסריטאות בשנה האחרונה ללימודים. אם אני לא טועה שנה ד׳ יחסית רגועה ואולי אפשר להצליח להכניס לשם עוד קצת.

עדי, תודה רבה שפינית זמן לספר קצת על עצמך ולענות על שאלות

 תודה רון! היה לי כיף. מוזמנים לגמרי לשאול אותי עוד אם משהו מעניין אתכםן בתחום

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *