'נעים להכיר' עם אלירז אברמוביץ'

והפעם בפינתינו הכר את הבוגרת – אלירז אברמוביץ', כיום עובדת בצוות HR (משאבי אנוש) בסטארטאפ גדול בירושלים בשם Lightricks.תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏משקפיים‏‏‏


אהלן, אני אלירז, בוגרת מחזור ב׳ במסלול מזה״ת. היום אני בצוות HR (משאבי אנוש) בסטארטאפ גדול בירושלים בשם Lightricks. עברתי דרך מעניינת להגיע לכאן.

במהלך הלימודים, עבדתי 3 שנים בפיתוח משאבים (מלא מחקר, פיתוח קשרים אישיים עם תורמים, תכנון נסיעות עבודה מוקפדות למנהלת שלי, כתיבת בקשות למענקים וכו) ב'Siftech' וב'קולך' – פורום נשים דתיות.

לקראת סוף הלימודים, החלטתי להשתמש בכישורים החדשים שלי ולקפוץ להייטק. עבדתי כמעט שנה בחברה בשם Keywee, בתפקיד Customer Success Manager, אבל בחברה הזו זה היה יותר Performance Marketing Manager. על אף שלמדתי שם המון, החלטתי לעזוב כי הם לא הבינו את הקטע של איזון בין חיים-עבודה.

התקבלתי ללייטריקס, איפה שאני עובדת היום לצד בןזוגי שיחיה.איכשהו בטוויסט מהמם של הגורל, הכישורים שרכשתי בלימודים ובכל אחת מהעבודות שלי, שירתו אותי נאמנה עד לנקודה הזו: מחקר, כתיבה, כישורים בינאישיים, ניתוח נתונים, ואפילו סושיאל מדיה.

מוזמנות בחום לשאול שאלות, או סתם לשלוח גיפים.

(מצורפת תמונה עם כוס של Videoleap מבית לייטריקס, ליחס)


אז את עושה הרבה דברים שיכולים להלום כישורים של בוגרי שלם, בואי נתחיל מההתחלה:
תוכלי להרחיב על המקצוע הזה של פיתוח משאבים? מה הכישורים הנדרשים, איך נראה יום עבודה, איך מגיעים לעסוק בזה, מה צריך כדי להיות ממש טוב בזה וכו'.

בטח! שמחה להיות כאן 🙂

פיתוח משאבים במגזר השלישי נראה קצת אחרת בין עמותות וקרנות, אבל בגדול: קודם כל, צריך להבין את המשימה העמוקה של העמותה, לזהות קרנות ואנשים ששואפים להשיג את אותה המטרה או לסייע לאותה אוכלוסיה, ולגייס כסף כדי לאפשר את התכניות שחשבתם שישיגו את המטרה.

מבחינת כישורים, יש טווח מאד רחב שיכול לעזור לכם להגיע לתחום ולעשות את זה טוב.

מחקר: במקומות כמו קולך וסיפטק שיש רק אדם 1 שעושה את זה, עושים הכל מהכל. מבינים עם המנכ״ל/ית או ראש הפרויקט מה הם הפרויקטים והמשימות על הפרק. מפרקים כל מישמה לגורמים, ומנסים לזהות ולהצביע על סוג הקרן או האדם שיתעניין בזה. ברגע שיש כיוון, מתחילים לעשות מחקר – מה עוד קיים בארץ ובעולם דברים שהם משיקים בנקודות מפתח, ומי תרם להם כסף / האם יש חברה (לרוב טכנולוגי) שהאג׳נסה החברתית שלהם השנה תואמת משהו שאפשר לבקש עליו מימון או ספונספר / האם תורם מהעבר יכול להתעניין בתחום הזה.

יציאת קשרים בינאישיים: ברגע שהבנת לאן לפנות, צריך להבין מה הדרך הנכונה. יש קרנות שירצו שתפני למשרד בכתב, יש כאלה שפותחים עבור זה מייל נפרד, ויש כאלה שתמצאי בטלפון האישי שלהם הביתה. בכל מקרה, תמיד חשוב לזכור שאתם יוצאים קשר עם *אנשים* ולא עם חברות. אף אחד לא רוצה לתת כסף ללוגו, אלא לאנשים ולרעיונות. אם אתם תהיו אפקטיביים, תוכלו לייצר קשרים שישרדו שנים רבות – לתועלת העמותה שלכם, ולתועלת האישית שלכם בעתיד לעמותות הבאות שתעבדו בהן.

כתיבה: ברוב המקרים, או לפחות במקרים שאתם מבקשים מימון מאנשים וקרנות שמורגלים לתהליך, יהיה שלב של כתיבה מאד אינטנסיבית של בקשה. שימו לב לעמוד בהוראות! יהיו הגבלות של מילים או תווים, יהיו שאלות שתצטרכו לספק להן תשובות בלי ללכת סחור-סחור, ויהיו פניות אישיות ללב של הקוראים. אתם תמיד תהיו בתחרות עם עוד אנשים, עמותות ורעיונות על אותו הכסף. היתרון התחתרותי שלכם הוא לא רק ברעיון ובפרויקט, אלא בהיקף נרחב, גם על עצם הצגת הרעיון. אם הכתיבה לא תהיה טובה מאד, לא תהיה לכם האפשרות בכלל להתמודד, וזה יהיה חבל מאד.

מינגלינג: במיוחד בארץ, יש מלא קבוצות וכנסים של פילנתרופים. תתאמנו על להציג את עצמכם והרעיון שלכם בקצרה (נאום מעלית, מישהו?), תתאמנו על לשמור על חיוך לא קריפי, ועל קשב כנה. אל תהיו אנשים שרק חושבים על השאלה הבאה שלהם – מרגישים את זה מייד וככה איבדתם את התרומה הגדולה הבאה שלכם.

איך נראה יום עבודה: מאד מאד משתנה! אני עשיתי את זה במהלך התואר, ככה שהיום שלי התחלק תמיד חצי חצי עם לימודים. בגדול, יש חלוקה לגיוס תשתיתי וגיוס לפרויקט. אם היינו לקראת משהו ספציפי או לקראת תחילת שנה, היה המון סגירת פינות של דד-ליינים להגשות. הגשת בקשה למימון, בקשה לחידוש מימון, דיווח על התקדמות פרויקט, ועוד. המון לרדוף אחרי דד-ליינים, המון מחקר, המון כתיבה. דבר רודף דבר באופן די תמידי.

איך מגיעים לעסוק בזה? אני הגעתי בדרך מצחיקה – מישהו חיפש מישהי/ו דובר/ת אנגלית ונחמד/ה, וחברה המליצה עליי. הסתבר שאני טובה בזה באופן די טבעי, והמנטורית שלי (רותי סרגוסטי הנפלאה שהכרתי לאודליה והעבירה סדנא לגיוס משאבים בשלם) פשוט הביאה אותי לעבודה בקולך, עמותה נוספת שהיא ליוותה.

היום יש מחסור מאד רציני במפתחי משאבים בישראל, ככה שיש המון קורסים ללימוד, מקומות שיקחו אנשים לא מנוסים, וארגונים חיצוניים שעוזרים לעמותות לגייס (אני באופן אישי קצת מתנגדת לקונספט כי הם לוקחים עמלה מתוך התרומה).

מה זה Marketing Performance Managment? מה זה בכלל בתוך עולם המרקטינג, מה הכישורים הנדרשים כדי להצליח, איך נראה היוםיום וכו'

אמלק: performance marketing זה נפלא למי שאוהב לשחק עם אקסל וpivot tables, אבל גם למי שנקשר לעבודה שלו עד כדי לבחור ״רק להעיף מבט רגע זריז״ בתור הדבר האחרון לפני השינה והראשון בבוקר.
פרפורמנס מקרטינג זה תחום בפרסום, בו מפרסמים ברשתות (פייסבוק, אינסטגרם, גוגל, טיקטוק ועוד), בו מודדים הצלחה לפי הכמות המספרית של ההצלחה/כמה כסף נכנס. (להלן הסבר – מוזמנים לעקוף לפסקה אחרי אם אתם מכירים כבר):
לדוגמא, אם שילמתי 100$ על לפרסם מודעה בדף פייסבוק של שלם כדי להביא הרשמות ליום הפתוח, והקליקו על המודעה 1,000 אנשים, עולה לי בעצם 10 סנט לכל קליק. עכשיו, נגיד מתוך כל האנשים שהקליקו, נרשמו 500, עולה לי 50 סנט לנרשם. ונגיד מתוך ה-500 שנרשמו, הגיעו פיזית ליום הפתוח רק 100, אז בפועל – אם מחשיבים את כל התהליך – עלה לי 1$ לכל אדם שהגיע.

עכשיו, נניח שהייתי רוצה שיעלה לי פחות כדי להביא אנשים, אני צריכה לעשות שינויים בתהליך כדי להגדיל אחד משני דברים: או את כמות האנשים שנכנסים להליך הזה בשלב העליון, או – ולרוב יותר כדאי – את אחוזי ההמרה בין השלבים.

ביום-יום, מנהלים קמפיינים. בעצם, מה שזה אומר זה שמקבלים כמות כסף מלקוח כדי להגיע למטרות מסוימות, ועושים את מירב המאמצים כדי לעמוד במטרות האלה, בתקציב ובזמן שהוגדרו.

זה אומר למצוא מודעה טובה יותר, כתבה טובה יותר, לטרגט קהל יותר נכון, להשתמש בכל הכלים שפייסבוק ודומיו נותנים כדי לנצח.הכלי השימושי ביותר היה אקסל – שולפים מתוך המערכת את הנתונים של מה קרה, ומחפשים נקודות משמעותיות. כשמצאנו את הנקודה המשמעותית, הולכים עליה כדי למקסם/לתקן ולשפר עוד יותר את ההצלחות.

חלק גדול נוסף, זה להציע ללקוח שינויים אסטרטגיים. למשל, יכול להיות שלקוח דוחף לקמפיין שמחשב רק קליקים, אבל קליק זה נורא סתם. תחשבו כמה פעמים אתם לוחצים סתם על איזו כתבה או תמונה, כשאתם יודעים שלא סביר שתכנסו לשם עוד פעם. אז נכון, יש קליק, אבל השאיפה היא גם לראות לאן אפשר לפתח את הלקוח עוד יותר: הורדות, צפיה בסרטון, הרשמה לניוזלטר, כניסה לתחרות, שיתוף פוסט בדף או בהודעה פרטית… לפי זה עושים אופטימיזציה.

בתוך עולם המרקטינג, זה הצד שפונה אל האנליזה והמספרים. בסוף, אופטימיזציה זו שאלה מתמטית, ואפשר לראות כמויות מפתיעות של מידע בתוך המספרים. למשל, פערים משמעותיים במחירים והתנהגות בין מדינות, מגדרים, שכבות גיל, שעות ביום. משחקים המון עם a/b testing כדי ללמוד על המודעה עצמה – בחירה במילה מסוימת, תמונה, משפחת צבעים ועוד המון.

ולגבי העבודה הנוכחית שלך, אשמח (כמו בשאלות הקודמות) שתרחיבי: מה את עושה בתפקיד שלך כחלק מHR? מה הם תחומי האחריות שלך, מה היכולות הנדרשות לזה וכדומה

אפתח ואגיד שצוות HR זה דבר שנראה מאד אחרת בין חברות.

אצלנו בלייטריקס, צוות HR אמון על היום-יום של העובד: חוזים, חופש, מחלה, חופשת לידה, חתונה, חלילה מוות. בנוסף, אנחנו עוסקות בפיתוח מקצועי של עובדים ומנהלים, סיוע לעובדים לפתור אישיוז שיש להם עם חברי צוות או מנהלים, גיוס ופיטורין, ועוד.

אני באופן ספציפי אחראית על תחום המקרטינג שבתוך המחלקות (יש אצלנו מבנה ארגוני מעניין, אסביר אם תשאלו). זה אומר שאני עובדת מול מנהלים שקשורים למרקטינג (אנשי סושיאל מדיה, אנשי פרפורמנס מרקטינג, מעצבים שמכינים מודעות למדיות).

עוד כשגייסו אותי, לקחו בחשבון את הנסיון שלי בפרפומנס מרקטינג וזה חד משמעית תרם לי: הם חשבו שיכול להיות ממש אחלה לתת לצוותים האלה עזרה HRית ממישהי שמכירה את העולם הזה. תחשבו שאני למשל מדברת עם מועמד לתפקיד ואשכרה מבינה לעומק את מה שהוא אומר לי, ויודעת לזהות כשהוא מחרטט. או מהצד השני, אם עובד מתלונן על התנהלות מסוימת סביב עניין מקצועי, אני מבינה את המלל ולא צריכה לעצור את שטף הדיבור בשביל תרגומים.

בנוסף, אני אחראית על מערכת ה CRM שלנו לניהול עובדים – ספציפית, משתמשים במערכת בשם hiBob. זה אומר (אידיאלית לפחות) כל הזמן להיות מעודכנת במה קורה בחברה מבחינת צוותים ומבנה, ועל התקשורת עם ה customer success manager שלהם שאמונה עלינו.

כרגע, מאחר והחלפנו משרד עורכי דין חיצוני, אני באמצע פרויקט גדול של עדכון כל החוזים ולכתוב את כל הpolicies שאיכשהו עוד לא נכתבו.

בנוסף, מאז שאנחנו בבית, אני מוציאה מייל פעם ביום עם טיפ לעבודה מהבית. חלקם מאד פרקטיים, חלקם יותר לכיוון של fun. אספתי את הטיפים של הדרייב של המייל הפרטי שלי, מי שרוצה קישור, תגידו.

מבחינת יכולות – המון דברים ממקודם 🙂

בעיני, צריך להיות אדם שאפשר ונעים לפנות אליו. יש דברים טובים, יש דברים רעים, אבל אם תהיו אנשים חרא, סביר שלא ירצו לדבר איתכם לא על זה ולא על זה. שנית, תשומת לב לפרטים. המון מהעבודה היא מול ניירת וחוזים, ומיילים לכל החברה. במקרה הקל, שלחתם מייל לכולם עם help במקום held (כמו כשהודעתי לכולם שיהיה חופש בבחירות), אבל במקרה הקשה, הכנסתם מידע לא נכון לחוזה סיום העסקה, והחברה בסכנה לתביעה בעקבות זאת.

מעבר לזה, באופן אישי אני חושבת שצריך להיות עם ראש גדול ויכולות מחקר, במיוחד עם צוות HR צעיר כמו אצלנו. תמיד יש לאן להתפתח, ככה שסקרנות וראש גדול רק יעזרו להוסיף קרדיט לצוות שלכם ולכם לבד.
יש צורך מאד חשוב גם ביכולת להיות דיסקרטית. אני ממש חברה של חלק מה״אנשים שלי״, אבל בסופו של יום אני מייצגת את המערכת. אם מספרים לי משהו, אני צריכה לוודא להעביר את המסר שזה סוד, זה שמור אצלי, זה לא רכילות, אני לא אעשה דברים עם המידע מבלי שיתנו לי אישור מילולי קודם. זה קריטי לבניית אמון – וכשאמון נפגע, מאד קשה להחזיר.

עשית מעבר מעולם העמותות להייטק – יכולה לספר על השיקולים ועל איך עשית את המעבר?

טוב, בואו נהיה כנים. חלק גדול מהמעבר ממגזר שלישי להיי-טק הוא כסף.

מאד רציתי להרגיש שאני נותנת מעצמי ועושה טוב, אבל גם לקבל על זה תגמול הולם. על אף שמאד מאד אהבתי לעבוד בקולך והסתדרתי עם המנהלת שלי בצורה שאני מאחלת לכולם, העבודה בעמותה לפעמים דרשה בין השורות שאני סוג של אתנדב. לעבוד יותר שעות מאשר שאני יודעת שאוכל לקבל עליהן תשלום הייתה עובדה שבשגרה, אבל השיא היה שבועיים אחרי שכבר רשמית לא עבדתי בקולך, כשישבתי בבית קפה בפריז וסיימתי לכתוב בקשה למענק כי המנכ״לית לא מצאה לי מחליפה וכישורי הכתיבה שלה פשוט לא תאמו את שלי. אז פספסתי את הנימפיאות של מונה באורנג׳רי, אבל קולך קיבלו את אותו המענק של 50K. שוין.

ברגע שהחלטתי שבא לי להרוויח יפה, היה די ברור שצריך ללכת לכיוון של הייטק. לא כל כך ידעתי מה הכיוון שלי, אז החלטתי לפענח במה אני טובה, ולראות אם זה תואם משהו בלינקדאין. ישבתי וניסחתי רשימה של תכונות וכישורים, ועשיתי חיפוש בדף jobs. מצאתי כמה כותרות ופירוטים שנראו לי טוב. ברגע שהיו לי כאלה, ראיתי מה חסר לי – באופן עקבי, זה היה אקסל. אז לימדתי את עצמי אקסל. אני מאד מאמינה בגישה של ״צא ולמד״. היה חסר לי, השלמתי, יופי. נקסט.

הגשתי מועמדות, וברגע שעברתי לשלב הראיון הפרונטלי, קבעתי עם חברה שאני סומכת עליה, ושעבדה בכמה מקומות טובים כבר, וביקשתי שתכין אותי לראיון. ישבנו למשך 4 שעות בבית קפה, והיא שאלה אותי שאלות על כל המגוון. התאמנו על איך לדבר על קורות החיים מבלי להקריא אותם ולהסביר בחירות מוזרות (״מדעי רוח ומזרח תיכון? למה?״), איך לצאת משאלות לא הוגנות (״מתי יהיו לך ילדים?״), על איך עונים על שאלות קלאסיות (״במה את טובה? במה את לא טובה?״), שפת גוף בראיון, ואפילו על מה ללבוש. בסוף לא שאלו אותי כלום מזה (גם לא ללייטריקס בדיעבד), אבל תמיד טוב להתאמן בראיון.

השלב הבא של לעבור הייתה רק אחרי המעבר עצמו. משלמים לך מלא כסף, מצפים למצוינות. הייתי צריכה להתרגל לעבוד מיליון שעות ביום, להיות זמינה למיילים גם מאוחר (חלק מהסיבה שעזבתי. איזון חיים-עבודה, כבר אמרנו?), לעשות דברים שאני לא מאמינה בהם ולעמוד בדד-ליינים לא סבירים כי ׳הלקוח צריך׳. שרדתי שם שבועיים פחות משנה, אבל לחלוטין למדתי הרבה מאד על מה חשוב לי, על מה אני לא מוכנה לוותר, ומה סוג מקום העבודה שכנראה לא מתאים לי בשלב זה של חיי.

שאלה קצת דומה לקודמת, אבל בכל זאת: עברת שלושה סוגי משרות כשלאף אחת מהן לא היה לך ניסיון קודם. מה היו הגורמים שאפשרו לך להיכנס לכל אחד מהתחומים? (סיפטק\קולך -> keywee -> לייטריקס)

קודם כל, גישה טובה. ״אני יודעת מה אני שווה. אני מעניינת, חכמה, סקרנית, טובה עם אנשים, ואוהבת להצטיין. אני אנסה, ואני אצליח. אולי לא בפעם הראשונה, אבל גם לזה יש ערך.״

בקטע קצת יותר פרקטי, הכניסה לתחום הראשון הייתה די בסיסית. דוברת אנגלית, יודעת לכתוב ובוייב טוב? זה הספיק. שם כבר התחלתי לגבש לעצמי את הכישורים האחרים שגיליתי שהלכו איתי ממקום למקום.

נקודה נוספת היא, מנטורית. הייתה לי את רותי, שיכלתי לקבוע איתה לקפה ולהתייעץ איתה כל כמה שרציתי. היא הייתה גדולה ממני, חכמה ממני ומנוסה ממני, ככה שלמדתי מכל שיחה שלנו. היא הכווינה אותי לקולך (אשכרה סידרה לי את הראיון), ומאד העריכה וחיזקה את ההחלטה לעבור להיי-טק. היא לימדה אותי לקרוא בין השורות, וגם איך להעביר מסרים בין השורות ואת החשיבות של סמנטיקה. ״עשה לך רב״ לחלוטין.

מעבר לאלו, אני מאד מעריכה את הכישורים שהצלחתי לדייק בזכות הלימודים. מחקר, אנליזה, ניסוח מחשבה קוהרנטית, ניסוח טענה קוהרנטית. בנוסף, בילוי 4 שנים אינטנסיביות במה שהרגיש כמו מכינה קדם צבאית לאנשים חכמים עושים דברים נפלאים לביטחון העצמי.

ביטחון עצמי (או כמו שזוגי אוהב להגיד, חרטוט בביטחון) יכול לתת את היתרון התחרותי על האדם האחר שמתראיין לאותו תפקיד בדיוק, עם אותו כמות של (חוסר) נסיון.

מניח ששואלים אותך די הרבה על איך להיכנס ל"הייטק" – מה השאלות הכי נפוצות ומה התשובות?

לגמרי 🙂

באופן מפתיע, הרבה מהשאלות קופצות ישר לסוף. ״האם לדעתך אני אתאים לעשות פיתוח עסקי?״ (מתאים לכל כותרת באז-וורדית אחרת). עכשיו, יכול להיות שהתשובה היא כן. אבל בעיני התשובה הנכונה לזה היא ״בוא נתחיל מההתחלה.״ צריך, בעיני, לפענח מה הדברים שאת טובה בהם, מה מעניין אותך לעשות, מה את רוצה את עצמך עושה עוד 5 שנים – לא בבאז וורדס, אלא איך נראה היום שלך. מה הכישורים שיש לך, מה הכישורים שהיית רוצה לדייק ולפתח. ברגע שיש תשובות לשאלות האלה, אפשר לדון בשאלה שפתחנו בה.

שאלה נוספת היא על איך לחפש עבודה, מאיפה מתחילים. יש כמה מקומות רלוונטיים, אבל הקלים ביותר הם: פייסבוק, לינדקאין, וחברים. פייסבוק – יש קבוצות כמו "צרות בהייטק" (גילוי נאות, מי שהתחיל אותה ומנהל אותה הוא עובד בלייטריקס), וגם "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון" שבהם מפרסמים משרות כל הזמן. אם מחפשים מהמחשב, אפשר לעשות חיפוש ״ללא נסיון״ או וריאציות של זה באנגלית או עברית, או לחלופין בכישור שהוא עיקרי מבחינתכם. מוצאים שם הרבה דברים!

כנ״ל בחיפוש בלינקדאין. טיפ של אלופים – אפשר לעשות חודש Premium חינם, ולחפש עבודות בצורה יעילה יותר. אם כבר דייקתם את מה שאתם מחפשים, לכו על זה! לי זה עזר מאד.

**חשוב מאד** שאם מצאתם משרה מעניינת דרך הלינקדאין, תמיד תשאפו לחפש את המשרה באתר! קודם כל, האתר תמיד יהיה יותר מעודכן מאשר הלינקדאין. לפעמים הם שוכחים או מתעכבים להוריד, ובאסה לקוות למשהו שפשוט לא רלוונטי יותר. הסיבה השניה היא, האתר מסונכרן עם מערכת הגיוס של החברה בצורה הטובה ביותר, והלינקדאין לא. לרוב מה שמגיע דרך האתר נכנס ישר למערכת, אבל מהלינקדאין זה ילך לאיזה מייל כללי כזה שלא תמיד עוברים עליו באותה יסודיות כמו במערכת. תעזרו לעצמכם, תגישו דרך האתר.

חברים – יאללה, כמה מכם היו ב8200, או מכרירים איזה הייטקיסט במקום מעניין?

כמעט כל החברות היום מציעות איזושהיא הטבה של ״חבר מביא חבר״. בעצם, יש לכם אינטרס משותף – את רוצה להתקבל לחברה, וחבר שלכם ישמח לקבל כסף/טיסה/ארוחה במסעדה שווה. תזכרו את זה, ותבקשו שיקשרו אתכם. בנוסף, בגלל ההטבות האלה, זה אפילו ״לא חברי״ להגיש דרך האתר בלי להתייעץ עם האדם הזה שאתם יודעים שעובד במקום שמעניין אתכם.

מה שכן, תיזכרו להיות חבריים סביב זה. אל תעופו ותציקו למישהו שאתם בקשר רופף ומקרי איתו. נכון, הוא יקבל כסף אם תתקבלו, אבל לא הייתם מעדיפים שהוא ירצה לשבת אתכם לקפה ביום הראשון?

״מה, באמת אפשר בלי נסיון בכלל??״
תראו, זה לא חד משמעי. יש מקומות שזה באמת האמת, אבל לרוב הם יקראו לזה ״ללא נסיון״, כשבעצם יש רשימה ענקית של כישורים שהם היו מעדיפים שיהיו לכם, כמו למשל יכולות אקסל או רקע של כתיבת תוכן וכו'. בדיוק מהסיבה הזו, ברגע שהגשתם מועמדות לתפקיד – כל תפקיד – תראו מה כתוב ברשימה ותלמדו. את. הכל.מותר ולגיטימי להגיד בראיון ״טוב, כתבתם שעדיף גם נסיון באקסל, אז לימדתי את עצמ פיבוטים השבוע תודות לאינטרנט״. זה מראה שאתם בעלי יוזמה ודחיפה פנימית, ויכולות דידקטיות. וזה חד משמעית נותן לכם את היתרון התחרותי על המועמד שהסתכם בזה שזה ״לא חובה״ ולא טרח.

״כמה משלמים בהייטק?״

שאלת השאלות. זה מאד משתנה בין חברות ותחומים. בעיקרון יש בנצ׳מארקים שאפשר למצוא באינטרנט, למשל באתרים כמו Glassdoor. בנוסף, זה מאד משתנה במצד של החברה – חברה חדשה שעוד לא סגרה סבב גיוס למשל, סביר שתשלם משמעותית פחות מאשר חברה שגייסה מיליונים רבים ונמצאת בפריחה כלכלית. ולמקרה שתגיעו גם להצעה סופית, שימו לב שהמספרים הם בברוטו תמיד. אם הציעו לכם 10,000, זה יגמר בערך בסביבות 7,500 בחשבון (תלוי בכל מיני דברים).

בדיעבד, במה לדעתך הכי כדאי להשקיע ב"קריירה" כבר תוך כדי התואר הראשון (אם בכלל)?

אם יש לכם כיוון למשהו שכבר מעניין אתכם, אפילו בתור כותרת, תחפשו תאורי משרה באתרים או בלינקדאין ותראו מה חסר לכם. תתחילו להשלים את הפערים בשלב מוקדם, ואם יש אפשרות, תעבדו או תתנדבו במשהו שיקרב אתכם לסף הנדרש. למשל, שנתיים נסיון באקסל, ידע מקדים ב SQL, נסיון בייעוץ אסטרטגי, נסיון במשרד ממשלתי, וכל דבר אחר. ככל שתסגרו את הפינות במהלך הלימודים, כך תוכלו לחסוך לעצמכם את הזמן הזה אחרי הלימודים כשתרצו כבר "עבודה של גדולים".

אם אין לכם כיוון, יש דברים כלליים שטוב לדעת ולהתאמן עליהם. יצירת קשרים אישיים, כתיבה, מחקר בסיסי, טרמינולוגיה (כי גם לדעת לדבר את השפה זה סופר חשוב), נטוורק יעיל כדי שיהיה מי שימליץ ויקשר, ועוד המון – תלוי כיוון.

באופן כללי, תעשו מעצמכם אנשי שיחה רלוונטיים לתחום ובכלל. תהיו מעודכנים, תקראו ספרים, תקשיבו לפודקאסטים. זה ייתן לכם כיוונים טובים להתחלה, או לכל הפחות, על מה לדבר.

אלירז, היה תענוג! יש פה המון מידע פרייסלס, תודה רבה רבה!

בשמחה!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *