מחשבות על עבודה מהבית

שלום לכולן/ם, קוראים לי שחר נשר רייף, אני בוגר מחזור ג' ולמדתי בחוג למזה"ת ואסלאם. התבקשתי לתת עצות לאיך עובדים מהבית באופן פרודוקטיבי. יצא לי לעשות את זה דיי הרבה מעוד לפני תקופת הקורונה, אז אני טיפה יותר מוכן מהממוצע למצב הנוכחי.

קצת עלי ומה אני עושה: אני, כמו כל בוגר מוצלח של מדעי הרוח, אני בהייטק. אני עובד כאנליסט בחברה שמנתחת קמפיינים מזוייפים ברשתות החברתיות. בגדול, כל החבר'ה האלה של מדעי המחשב ומנהל עסקים לא משהו עם טקסטים, ולכן הם צרכים אותנו, אנשי מדעי הרוח, כדי שנכתוב להם דוחות יפים ונסכם עבורם הרבה חומר במעט מילים.

זאת אומרת שיום העבודה שלי מורכב משני דברים עיקריים. הראשון, לקרוא הרבה חומר ולסכם אותו באופן תמציתי כדי ששאר האנשים בחברה ידעו אותו בלי להשקיע הרבה זמן. המרכיב השני – לכתוב עבור לקוחות חדשים למה ואיך אנחנו יכולים לעזור להם. אני לא מספר לכם את זה כי משעמם לי בסגר, טוב לא רק כי משעמם לי בסגר, אני מספר לכם את זה כדי שתבינו איך נראה היום שלי ותוכלו להסיק אם העצות שלי רלוונטיות עבורכם/ן. יענו, אני פרוייקטלי. יש לי תוצר יחסית ברור שאותו אני צריך לספק, ואם יום העבודה שלכם לא בנוי סביב דברים כאלה, יכול להיות שהעצות שלי לא יהיו רלוונטיות. אחרי ה"ביטוח פאדיחה" הזה אפשר לגשת לעיקר.

לא הכל אותו דבר, גם אנחנו לא

דבר ראשון שצריך להבין לגבי עבודה בבית שהיא לא עבודה מהמשרד. המציאות שבה אנחנו נמצאים היא הרבה מעבר ל- "רק לעבוד מהבית". סביר מאוד שבתוך המציאות הזאת נהיה פחות פרודוקטיביים, כי אנחנו פשוט מתעסקים פתאום בדברים אחרים. המעבר מלעבוד במשרד, ללעבוד מהבית הוא לא פשוט בעצמו – אין יותר את החלל שמוקדש לעבודה, יש סביבנו אנשים אחרים שעוסקים בדברים שלא קשורים לעבודה וזה מסיח את דעתנו וזה בסדר (לא, אני בכלל לא ממורמר שאשתי בחופשה ואני עדיין עובד משרה מלאה). אני אפילו לא הורה, אם אתם הורים אז ככל הנראה יש לכם פתאום שתי עבודות (אלוהים ישמור, מגיע להורים עובדים פרס). זה בסדר להספיק פחות. על כל הדברים האלה יש עוד שינויים מטורפים, יש מגפה בחוץ, הכלכלה קורסת וגם הלחם של תומר נסגר. כל אלה הם דברים שמשפיעים עלינו ואין סיבה ללכת סחור סחור. רובנו פשוט לא מספיקים אותה כמות של משימות ושוב זה ממש ממש בסדר.

"שעון העבודה"

אלמנט שונה נוסף בעבודה מהבית הוא זמן. כשמשנים את יום העבודה שלנו, גם השעון הפנימי שלנו (לפחות שלי) משתנה. כשאני עובד מהמשרד אני לרוב יותר פרודוקטיבי אחר הצהריים. בבוקר לוקח זמן להתניע, אחר כך אני חושב על ארוחת צהריים, אחר כך אני מתאושש מארוחת צהריים ופתאום נוחתת עלי ההרגשה שלא הספקתי כלום ואני עוד רוצה להספיק להגיע הביתה בשעה סבירה. שילוב של לחץ בית ורגשות אשם תמיד הפך אותי ליעיל יותר. בבית זה לא המצב, אני בדרך כלל יותר יעיל בבוקר. יכולות להיות לכך הרבה סיבות, אבל זה לא החלק החשוב. החלק החשוב הוא לגלות מתי אתם עובדים יותר טוב ולנסות להתאים את יום העבודה שלכם לשעון הפרודוקטיביות שלכם. יש נטייה טבעית לנסות להתאים את עצמנו לאילוצי זמן של המערכת. עכשיו כשאנחנו עובדים מהבית יש פחות לחץ כזה. שווה לנצל את התקופה היותר עצמאית הזאת כדי להבין איך מתאימים את זמן העבודה לשעון הפרטי שלנו.

התחלה וסוף

אני מאוד ממליץ על לבנות לוח זמנים יחסית מסודר. ליום עבודה צריכים להיות התחלה וסוף ברורים. כשאני לא בונה לעצמי התחלה וסוף מסודרים, אני מספיק פחות, ויותר גרוע מזה אני אף פעם לא נמצא במנוחה נפשית. אם אני לא מגדיר את הזמן שבו אני מפסיק לחשוב על עבודה, אני מוצא את עצמי חושב על עבודה גם כשאני לא עובד. מה שגורם לי להיות מותש למרות שלא עבדתי שעות חריגות. אני ממליץ לא רק להגדיר לכם את זה בראש, אלא ממש לקבוע טקסים שיעזרו לכם למסגר את יום העבודה שלכם. אני לא אומר שבטקס סוף יום שלכם חייב להיות אלכוהול, אבל גם יהודים וגם יוונים עתיקים משתמשים באלכוהול בטקסים שלהם, אז במובן מסוים אם תעשו את זה, אתם מגשימים את נבואת שלם, רק אומר. אם במקרה אלכוהול זה לא הקטע שלכם, אני ממליץ גם על טקסים שתלויים בבני אדם אחרים. טקסים עם חברים מהווים יתרון כי אז הם יכריחו אתכם להתנתק מהעבודה.

סביבת עבודה

אני למשל, הנחתי מסך על ערימת ספרים. סביבת עבודה זה בהחלט דבר חשוב ביותר וראיתי אין ספור אנשים ממליצים על לתחום מקום אחד בבית שבו אתם עובדים. אין ספק שזה חשוב שיהיה אזור שבו יהיה נוח לשבת ולעבוד במשך שעות ארוכות, ובאמת עדיף שהמסך יהיה מוגבה כדי שהצוואר שלא יכאב. למרות זאת, אני לא חושב שצריך להיות מקום אחד שבו תעבדו. לעבוד רק במקום אחד פשוט לא עובד לי. אפילו במשרד אני לא עובד במקום אחד, ובבית המצב לא שונה. אני ממליץ לגשת לזה הפוך. כלומר, אני ממליץ ליצור מקום ייעודי לבטלנות. אל תנסו לעבוד עכשיו מהמיטה, אבל אני ממליץ להגדיר את הספה בסלון כמקום שבו אתם דווקא לא עובדים. ככה אם יש מזג אוויר יפה אפשר ואף מומלץ ללכת לעבוד במרפסת, או סתם מדי פעם לנסות לגוון, במיוחד כשעושים מטלה מעצבנת במיוחד.

הרעות

אחד מהדברים שהכי עוזרים לי בחוויה של עבודה מהבית היא תחושת הצוות. אל תוותרו על זה בשום מחיר. תצרו מרחב שבו אתם יכולים סתם לדבר עם קבוצת השווים שלכם באופן קבוע ותדיר. זו יכולה להיות פגישה קבועה בזום או קבוצת וואסטאפ, ובכל מקרה אני ממליץ שיהיו שם שני דברים: השותפים שלכם לעבודה ודיבורים על נושאים שלא קשורים לעבודה. כלומר אפשר לדבר שם על עבודה, אבל חשוב שיהיו שם גם שיחות על נושאים אחרים. בנוסף, צריך שלא יהיו שם שני דברים אחרים: הבוס שלכם והעובדים שלכם. המרחב הזה צריך להרגיש יותר חופשי וחיובי עם כמה שפחות רמזים לכך שאתם אנשים בוגרים עם מחויבויות ודברים כאלה.

אם לא עכשיו, אולי אחר כך

דבר אחרון שאני רוצה לדבר עליו בהקשר של עבודה מהבית זה דחיינות. כשאני עובד מהבית יש יותר דברים שמפתים אותי לעבוד פחות. כאמור, חלקם לגיטימיים, אבל לפעמים אנחנו סתם נקברים בפיד בפייסבוק וזה חבל. אני ממליץ לחפש תוכנות שעוזרות להתמודד עם זה, ולטכנולוגיה יש הרבה מה להציע בתחום. כולנו היינו סטודנטים ואני מאמין שאין לי הרבה מה לחדש כאן. יש לי המלצה אחת, שאם אתם לא מכירים אותה, אני מאמין שהיא תעזור להתמודד עם הדחף הפנימי שלכם לא לעשות את מה שאתם צרכים לעשות. אם אין לכם את הדחף הזה, ההמלצה הזאת לא רלוונטית אליכם ואני גם בכלל לא שונא אתכם. תוכנת החובה על כל מחשב Cold Turkey . זאת תוכנה שחוסמת את כל האתרים שמבקשים ממנה לחסום לכמות זמן קבוע מראש. ממליץ בחום לכל מי שמוצא את עצמו רב עם זרים ברשת על הדיוק ההיסטורי של "נסיך מצרים" בשתיים בלילה יום לפני הגשת העבודות, גם למי שלא.

לסיכום, מהסוף להתחלה, תיעזרו בכלים אלקטרונים להתמודד עם האתגרים החדשים האלה, תדברו עם חברים שלכם מהעבודה כמה שרק אפשר, תבנו לכם אזור עבודה מוגדר אבל אל תפחדו לצאת ממנו, תבנו לכם לו"ז מסודר ותייצרו טקסים כדי לשמור על הלו"ז הזה (עדיף עם אלכוהול), אל תרגישו רע אם אתם מספיקים פחות בתקופה הזאת. מקווה שכולנו נשרוד את המשבר הזה בריאים. מאוד.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *