למה לא התקבלתי ל…

הנה שאלה שמציקה לדורות של סטודנטים ובוגרים של שלם: למה לא התקבלתי למשלחת?

כן, זה נושא מאוד טעון, ואני פותחת אותו כאן קבל עם ועדה, כי סביר להניח שככל שהנושא טעון יותר כך יושקעו בו יותר רגשות ופחות הסקת מסקנות מלומדת. אז למה כל הקזת המורסה הזאת שווה לי? כי יש כאן הזדמנות ללמידה. סקירת מקרה הבוחן 'הגשת מועמדות למשלחת' משול להגשת פרויקט למעסיק.ה, להקמת מיזם או לניסיון קבלה לעבודה. כלומר, בכל המקרים הללו מדובר בהצעת שותפות לגורם אחר, והבנת התהליך יכולה לעזור לנו להיות מדויקים יותר בפעם הבאה. אז בואו נתחיל:

האם מילאת את הטופס?
  1. לא
  2. מילאתי אבל הגשתי אחרי הדד ליין
  3. מילאתי פעם ולא התקבלתי, אז לא מילאתי שוב
  4. מילאתי בלי תשומת לב מיוחדת
  5. מילאתי כמו שצריך- ולא התקבלתי

אם סימנתם בלב את אחת מ- 4 התשובות הראשונות, אתם כבר יודעים למה לא צלחתם את התהליך. אנשים מתייעצים איתי כל הזמן האם להגיש מועמדות לעבודה כזו או אחרת, והתשובה היא כמעט תמיד כן. אם לא תגישו- לא תיפתח אף הזדמנות. ולא, לשלוח פעם אחת לא מספיק. לעתים צריך לנסות מספר פעמים, לכל דבר. אנחנו מסתכלים על הצלחות של אחרים, וסבורים בטעות שזה בא להם בקלות, ולכן מוותרים. אבל אנחנו לא יודעים כמה פעמים הם נכשלו בדרך. זה כמעט גורם לי לפתוח בנאום נרגש ולשטוח את כל הכישלונות שלי ושל אנשים שכולנו מכירים, רק כדי לשכנע באמיתות דברי.

עכשיו בואו נתייחס לתשובה מספר 5 ברצינות.

כשאנחנו מגישים מועמדות או רעיון, אנחנו משוקעים לגמרי בנקודת המבט שלנו, במה אנחנו רוצים להשיג ובציפיות שלנו, אבל חשוב לזכור שמדובר בפעולה שמטרתה לענות על הציפיות של האחר. אנחנו לא משקיעים הרבה מחשבה כדי להבין את האינטרסים והמטרות של הארגון והאנשים שאליהם אנחנו פונים (רק תחשבו על כל הפעמים ששלחתם קורות חיים מבלי להתאים אותם לארגון או למשרה), וזו יכולה להתברר כטעות.

אז מה כדאי לשאול את עצמנו לפני הגשת מועמדות לתוכניות\עבודות וכדומה? ושוב, ניקח את המשלחת כמקרה לדוגמה.

 

אם ברצונכם להגדיל את סיכויי הקבלה שלכם, אני ממליצה להתחיל מלשאול ולענות על השאלות הבסיסיות:
מה מטרת המשלחת? בראש ובראשונה המשלחת חינוכית ויש לה נושא: עמיות יהודית או יחסי ישראל- ארה"ב.
אם ככה, מה הקשר שלכם לנושאים האלו
מי הם בעלי העניין ומה המטרות הנוספות שלהם?

למשלחת אין רק מטרה אחת, ואין רק אדם אחד שמוביל אותה. יש מספר קולות ושיקולים שנשמעים ונלקחים בחשבון בו-זמנית. לדוגמה, מטרת המשלחת היא לא רק לספק העשרה למשתתפים, אלא גם מפגש עם תורמים בכלל ועם התומכים במשלחת בפרט. זה לא סותר את המטרה העיקרית של המשלחת, אבל מכניס עוד שיקולים שבדרך כלל לא חשופים למשתתפים. ממש כמו שרעיון של מיזם יכול להביא פתרון מעולה לציבור אבל צריך לעשות התאמות כדי להביא משקיעים. בררו ככל שאתם יכולים על מצב הארגון, האידאולוגיות, האנשים שהולכים לראיין אתכם או קוראים את קורות החיים/ הגשת המועמדות שלכם, כך תוכלו לדייק את הפניה אליהם.

 

במקרה הזה עשיתי עבורכם את המחקר, ואלו הקריטריונים להתקבלות למשלחת:
  1. למשתתפ.ת יהיה עניין אמתי בתוכן ופוטנציאל גבוה להרוויח מקצועית. לכן בכתיבת הבקשה, בעת הגשת המועמדות, כדאי להסביר בצורה ברורה מדוע המשלחת לא רק מעניינת אתכם ותיקח אתכם בחינם לחו"ל, אלא כיצד הנסיעה רלוונטית דווקא למה שאתם עושים או לכיוון אליו אתם מעוניינים להתפתח. ובעצם להסביר מדוע דווקא אתם מתאימים. אותו דבר גם בעת הגשת מועמדות לעבודה, פניה למשקיעים או להצעה לניהול פרויקט עצמאי.
  2. המשתתפ.ת מבינ.ה ויודע.ת לדבר באנגלית ברמה שתאפשר לתקשר עם הסביבה.
  3. המשתתפ.ת תתרום למרקם החברתי בקבוצה ותוכל להשתלב בקלות. הרבה מהצלחת המשלחת מותנה בבנייה של קבוצה טובה (שזו תורה בפני עצמה).
  4. גיוון. כן, גיוון. וזה יכול להיות הערך המוסף שבגללו אנשים נבחרים, או לא נבחרים למשלחת או לתפקיד. לפעמים זה עובד לטובתנו, ולפעמים לא. לפעמים אנחנו רואים את אותם אנשים נבחרים שוב ושוב, וזאת גם יכולה להיות הסיבה. למרכז האקדמי שלם התקבלתי כעובדת גם בזכות העובדה שאני אישה; במקרה הזה זה היה יתרון. ואני יכולה לספר לכם (בפרטי) את כמות הפעמים שלא הצלחתי להתקבל למשהו, לא רק אבל גם, בגלל אותה סיבה ממש.
  5. לבוש, סדר וניקיון. מראה משפיע גם אם זה לא פוליטיקלי קורקט לומר או לכתוב את זה.
  6. בעל.ת נכונות ויכולת לדבר בחופשיות עם בכירים ובעלי עניין. יש אנשים מופנמים או שמסיבות אחרות בוחרים שלא לשוחח ולשתף. וגם זה משפיע על תהליך הקבלה.
  7. טופס ההרשמה או קורות החיים שלכם הם אף פעם לא הגורם היחיד לקבלה שלכם. אף פעם. יש משקל רב להמלצות מצד אנשי סגל אקדמי ומנהלי. זה לא אומר שצריך להסתובב ולהתחנף סתם, אבל להיות נחמד זה דבר חשוב. להיות מעורב זה דבר חשוב. לשתף, להיות לבבי.ת, להתחשב באנשים לאורך זמן. ובאופן פחות פרסונלי ויותר מקצועי כדאי ליזום פעילויות וליצור ערך לא רק עבור עצמכם, אלא לטובת הכלל. לספר לאנשים מסביבכם מה מעניין אתכם, לאן אתם שואפים ומה אתם עושים כרגע. כך שבבוא העת כשיצטרכו לתת עליכם המלצה או תצוץ הזדמנות – האנשים מסביבכם ידעו להציע אתכם או להמליץ עליכם. קבלה לעבודה, תכנית או משלחת תמיד נתמכת בהרבה עבודת שטח שנעשית זמן רב לפני כן, ושאת התוצרים שלה רואים רק בהמשך.
והנה הצעה קונקרטית לסיכום: מגישים מועמדות? כותבים בקשה לתמיכה? או שאתם לפני ריאיון עבודה? כדאי מאוד להתייעץ עם האנשים שמסביבכם, עם הצוות בשלם והכי פשוט עם צוות רון ואיתי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *