איך משיגים ראיונות עבודה ואיך מתכוננים אליהם?

 

כולם יודעים שצריך לשלוח קורות חיים. קצת פחות אנשים יודעים שמאוד חשוב שהם יהיו מעוצבים ואסתטיים ככל הניתן. עוד פחות אנשים יודעים שצריך להתאים את קורות החיים באופן ספציפי לארגון ולמשרה אליהם מגישים. מעט מאוד אנשים יודעים שהדרך האפקטיבית ביותר להשיג ראיון עבודה היא לא לשלוח קורות חיים אלא לדאוג שמישהו בתוך הארגון ישים את הקו"ח שלכם על שולחן המראיין. הכי פחות הם האנשים שממש עושים עם זה משהו. איך עושים את זה? ואיך מגבירים את הסיכויים להצליח בראיון?

 

ערכנו מפגש זום עם טל איתן (בוגרת מחזור א'), שעוסקת הרבה בעניין הזה, ולהלן כמה נקודות מרכזיות:

נטוורקינג זו אמנם מילה שחוקה, אבל זה הכלי החשוב ביותר בשוק העבודה היום; אם נתתם את קורות החיים שלכם ואין לכם מישהו מבפנים רוב הסיכויים הם שאתם מבזבזים את זמנכם. מה עושים? מתקשרים (לא וואטסאפ) למישהו שאתם מכירים ועובד בתוך הארגון ותספרו שאתם מתעניינים במשרה. זה גם השלב שתאספו את המודיעין שלכם לקראת הראיון (עוד על כך בהמשך).

מה קורה אם אתם לא מכירים מישהו בתוך הארגון? נדרשים להפעיל מעט תושייה. למצוא אנשים שאתם מכירים מהתחום הרלבנטי, ולבקש חיבור למישהו/י בארגון אליו אתם מכוונים. כשאתם סתם פונים למישהו זה סיפור אחד, אבל כשאתם פונים למישהו שמכר משותף חיבר ביניכם זה סיפור אחר לגמרי. זה עלול להישמע מפחיד להתקשר למישהו שאתם לא מכירים, אולם רוב האנשים שמחים לעזור, והם כנראה הגיעו למשרות שלהם בדרך דומה.

במילים אחרות, אתם מחפשים אנשים ממעגל שני או שלישי אליכם (חבר של חבר, או חבר של חבר של חבר). אז אם אין לכם קשר ישיר למישהו בארגון, תתחילו במעגלים הקרובים אליכם ותנסו למצוא את החיבורים למעגל השני והשלישי הרלבנטיים.

חוץ מאיסוף ידע הכרחי לקראת הראיון, זה שלב שצריך לוודא שהמראיין יקבל לפחות המלצה אחת עליכם לפני הראיון.

השגתם את הראיון, עכשיו מה?

ההצלחה בראיון היא נגזרת של מידה ההכנה אליו. מה הדברים שחשוב להכין? תתחילו בלפתוח מסמך במחשב שייקרא "הכנה לראיון בארגון X" ואספו בו מידע על הדברים הבאים:

  1. היכרות עם הארגון והמטרות שלו. זה מראה על רצינות ויאפשר לענות על שאלות בצורה שמבינה את השפה שבה משתמש הארגון. ממש כנסו לאתר שלהם ו/או דברו עם איש הקשר שלכם ותאספו מידע.
  2. אוריינות לגבי קהל היעד/התחום/האקוסיסטם של הארגון הזה. אם מעניין אתכם מזרח ירושלים, אתם צריכים להיות מסוגלים לדבר על הבעיות, הארגונים השונים, הטרמינולוגיה שבה משתמשים ארגונים שעוסקים בתחום.
  3. מה האסטרטגיה ונקודות החוזקה והחולשה של הארגון. פה תצטרכו להשתמש בקשר שלכם בתוך הארגון (וזו גם הזדמנות מצוינת לחזק את הקשר עם מי שבפוטנציאל יכול להמליץ עליכם).
  4. היכרות עם התפקיד אליו אתם מתראיינים. תבינו מה הגדרת התפקיד, ומה הבנאדם המראיין מחפש. זו הזדמנות טובה גם להבין האם התפקיד מתאים לכם או לא. כדאי לשאול את אשת הקשר שלכם "מה אתם מחפשים באדם לתפקיד הזה?".
  5. היכרות מוקדמת עם המראיינים. הדינמיקה עם המראיינים תשפיע בצורה משמעותית על הקבלה, והיכרות מוקדמת תאפשר ליצור אמון וקרבה. לדוגמא, אם אתם יודעים מראש שהמראיין שלכם חולק תחביב דומה לשלכם, כדאי שתעלו את זה מוקדם בשיחה. או, אם אתם יודעים שהוא מגיע מרקע מקצועי או אישי ספציפי, נסו למצוא נקודות מקבילות מחייכם כדי ליצור הזדהות.

מהו ראיון טוב? ראיון שאין בו שאלות שמפתיעות אותנו

תבנו ממש תסריט שבו אתם כותבים מראש שאלות אפשריות ותשובות אפשריות. ככלל, כמעט בכל ראיון ישאלו את ארבעת השאלות הבאות:

מי את? תמיד צריך להיות לכם סיפור של מי אתם: פרטים ביוגרפיים, דברים שחשובים לכם וכדומה. העניין הוא שאתם מוסיפים או גורעים פרטים לפי המראיין ו/או התפקיד אליו אתם ניגשים. לדוגמא, אם אתם בדרך כלל לא מספרים שגדלתם עד גיל 10 בנגב, כדאי לציין את זה כשהמראיינת שלכם היא מהנגב. בחלק הזה אתם גם יכולים לשזור את התשובה שלכם לשאלות הבאות:
למה את רוצה את התפקיד?

למה את מתאימה לתפקיד?

מה החזון שלך לתפקיד?

הערה חשובה: בראיון חשוב לדבר בשפה של הישגים ולא רק בשפה של מיומנויות: מה יזמתם, מה שיניתם, מה עשיתם שקודם לא היה, איך המציאות השתנתה אחרי שעשיתם מה שעשיתם. חשוב לשלב סיפורים ולהשתמש באירועים ספציפיים. לדוגמא: "הצוות שניהלתי היה לא מגובש ומאוד תחרותי, אז עשיתי X Y Z והם השתנו".

מוזמנים לצפות בשיחה המלאה פה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *