הזדמנויות בזמן הקורונה

השנה היא 2022. אנו מסתכלים לאחור אל הזיכרון הטרי של היסטוריה מתרחשת מסביבנו. תקופה קשה עברה על העולם. מי היה מאמין שכך, לאחר הלימודים ובאמצע המירוץ אל המקצוע, המשפחה, המשכנתא, לפתע יפקוד את העולם מאורע היסטורי? שאנחנו נהיה חלק מאותם אירועים גדולים אשר נכתבים בספרי ההיסטוריה? כך לפתע – נשאבנו פנימה בלי לבקש ובלי לדעת. אגב חשש מלווה בחצי הכחשה. מי היה יכול לדעת כיצד יראה העולם החדש לאחר למעלה משנה של ריחוק חברתי והסתגלות כלכלית המלווה בקטסטרופה בריאותית בחלק לא מבוטל מהעולם?

כדי להיות במקום טוב ב-2022, כדאי להפסיק לשבת על הגדר.

משברים כלכליים מזמנים הזדמנויות טובות ליזמים. בשל המצב הכלכלי, לאנשים חסר מזומנים, מה שמוביל למכירת נכסים במחיר זול מהרגיל. במקביל, בשל תהליכי חסכון והתייעלות, ישנם לא מעט מבקשי עבודה מוכשרים שזה עתה פוטרו. אם אתם לא קצרים במזומנים או שאתם מסוגלים לגייס כסף, יכול להיות שזה זמן טוב להתרחב ולהוציא יוזמות אל הפועל.

בניגוד למשבר כלכלי רגיל, משבר הקורונה הוא משבר משמעותי יותר משום שלא מדובר במשבר כלכלי בלבד. נכון לעכשיו, עובדים רבים יצאו לחל"ת משום שעסקים יושבים על הגדר וממתינים לבהירות. גם הממשלה מדברת בשפה של "אחרי החגים" ולמעשה לא ברור מה תהיה המדיניות לאחר הפסח. הישיבה על הגדר עלולה להיות טעות שתכלה את מאגר המזומנים שעוד זמין עבורנו. כל האינדיקציות מורות על כך שהריחוק החברתי נמצא כאן כדי להישאר. גם אם במינון משתנה, נראה שנחווה אותו עוד חודשים ארוכים לכל הפחות (ולהערכתי הבלתי מדעית בעליל, יותר משנה). לכן צריך להפנים שהמציאות השתנתה. עלינו להסתגל.

התופעה החדשה לנו במשבר הקורונה היא תופעת הריחוק החברתי. היא מלווה במגבלות על חופש התנועה ובאיסור והגבלות על אינטראקציה חברתית. חיינו משתנים, אך בליבנו אנו מרגישים שמצב שכזה לא יתכן ולכן הוא יעבור עוד רגע. אך ככל שנבין מהר יותר את השלכות הריחוק החברתי ושהמצב עתיד להישאר איתנו, כך נוכל לייצר בעצמנו את המענה לצרכים הישנים בעולם החדש. המשק כנראה לא יקרוס – הוא יסתגל. השינוי יהיה כואב אבל מי שיקדם את השינוי יוכל להנות ממנו.

ולבסוף המשבר יגמר, לא? בהחלט. אלא שכדאי להבין שאחרי תקופה ממושכת, אנשים ישנו את ההרגלים שלהם. כמה כבר יוצא לנו לשנות הרגלים? ז-א-ת הזדמנות!

הדוגמא הברורה היא סוגיית המסחר המקוון. אם השתוקקתם לשירותי משלוח נוסח אמאזון והטופ שקיבלתם היה צ'יטה שליחויות, אפשר להיות בטוחים שאחרי המשבר כבר תרגישו אחרת. במציאות בה קשה לצאת מהבית, נוצר שוק עצום שזועק ליוזמה על מנת לעמוד בו. נכון, כשנוכל לצאת מהבית לא נזדקק למשלוחים באותה מידה, אבל ההרגלים שלנו עתידים להשתנות עד אז. לכן מי שיבסס את התשתית לשליחויות ולמסחר מקוון ירוויח סל של לקוחות גם ביום שאחרי הקורונה.

"אולי די עם תרבות הצריכה הזה?" אני שומע את חברי נאנחים אל מול פני המרקע. אתם צודקים – האין בחוויות הקורונה הזדמנות לפנות לרוחו של האדם? לשינויים שעתידים להתחולל בה עקב חוויות המשבר? כל משבר בסדר גודל שכזה מציף את הלב ברגשות ומייצר מפגש עם הנפש שנתקלת באימה ובחוסר הודאות. איך תהיו יזמי קורונה? התחילו לחשוב על אותם כאבים שאתם חווים – כנראה שגם אחרים שותפים לכאב.

אז… מהן זירות היזמות של משבר הקורונה?
  • מעבר למסחר ועבודה אונליין > זה ברור לכולם שהאדם שבמרשתת ינצח. השאלה היא, איפה אפשר להיכנס? אולי להתמקצע בעבודה על תשתיות אינטרנט פיזיות? אולי פתרונות ענן? אולי צורות שונות של שירות לקוחות?
  • התגברות על הביזור הגיאוגרפי > הכינוס בקרבת הבית משנה את חופש התנועה לו התרגלנו. נסיעה למרכז תל אביב איננה עוד דבר של מה בכך. לכן הקשרים החברתיים והכלכליים שלנו צריכים להתאים את עצמם. אולי יש הזדמנויות בתחום הפיתוח הקהילתי-מקומי? המצוקה הקשה והמיידית ביותר היום בישראל במובן הזה היא מצוקת הק"מ האחרון – בו אין שירותי שליחויות שמאפשרים את המשך המסחר. הראשונים שיתנו לכך מענה באיזור שלהם עתידים לשלוט באחד מהענפים החשובים בכלכלה של עידן הפוסט-קורונה.
  • הבידוד החברתי ושינוי בחיי הפנאי > הרווקים מבינינו עתידים לחוות בפני אתגר ייחודי. בעלי המשפחות עתידים להיות צמודים זה לזה באופן שלא דמיינו טרם פרוץ המשבר. הקרבה המשפחתית מלווה מאידך בריחוק יוצא דופן מכל מי שאיננו קרוב ממש פיזית. את השכנים אנו רואים, את בני היישוב או השכונה גם כן, אך את הקרובים לנו הרחוקים מאיתנו – הרבה פחות. ומה באשר לחינוך הילדים? האדם כיצור חברתי יחפש חלופות ויפתח כאבים ומחלות חדשות לנוכח המגבלות (והניוון?). את החגיגה בחוצות העיר מן הדין להחליף בחגיגה מסוג אחר. אתם יודעים איך? אתם על הגל.
  • זה הזמן בו מסתכלים פנימה. רגשות גדולים וחששות ביחס לקיום מעוררים בנו את שהיה מכוסה תחת שכבות רבות של יומיום. החוויה לבד, ועם המשפחה, אל מול היסטוריה מתעצבת ובצל איומים, עתידה לשנות אותנו מבפנים. מחשבות גדולות, רגשות קשים וזמן לעבודה עצמית מציפים אותנו. חשבו על הזמן שנחסך בנסיעות ובמעבר ממקום למקום שהתווסף ליום – יש לו משמעות. כיצד מעבירים אותו.אולי דווקא עם הזמן שהתפנה אנשים ירצו לצרוך יותר תכנים של "רוח"?
ימים קשים עוד צפויים לנו, אך גם ימים מעניינים ומאתגרים וכאלה אשר נזכה לקבוע בהם יתדות ואולי אף לכוון את הזמנים. העולם שלאחר הקורונה, בהכרח יהיה שונה מזה שלפניה. חוויה ארוכה וחזקה לא יכולה שלא לשנות את העולם. זה הזמן שלנו לחשוב על אותן מגמות, לזהות את הצרכים, למהר לעשות ולהתמקד בחשוב. גם אם המצב קשה, המציאות מחייבת אותנו לחשוב על דברים מחדש על מנת לשרוד. יכול להיות שבדיעבד אותה שעה קשה תתברר כמתנה. אתם יודעים מה האתגרים שבפנינו? יודעים כיצד לענות עליהם? כתבו בתגובות ותמצאו שותפים טובים. על בטוח.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *