הון תעסוקתי והוכחת יכולת ביצוע

אמ:לק – מדברים פה על הון תעסוקתי, באופן ספציפי על החלק של "קבלות". שואלים מה זה, למה חשוב להשקיע בזה ואיך כדאי להתחיל (ולא משנה באיזה שלב בחיים אתם נמצאים).

פעמים רבות אנו עומדים מול הצעות עבודה, מתעמקים בדרישות התפקיד וברגע שמגיעים לדרישת סף שאנחנו לא עונים עליה – מתייאשים ומוותרים. אלו שלא מוותרים, יודעים שהסיכוי להתקבל למשרה אמנם קלוש, אבל לפחות מבינים שקיימת אפשרות שמקום העבודה יציע משרה אחרת שבדיוק התפנתה אבל לא התפרסמה ויכולה להתאים לנו בדיוק. הסוג השלישי הוא אלה שמכירים ביכולות שלהם, ויודעים לראות מעבר למחסום התעודות.

יונתן, בוגר של מחזור א', הוא מהסוג השלישי. הוא הגיש קורות חיים לתפקיד שדרש תעודת מהנדס או מעצב תעשייתי: ניהול מערך הייצור של חברת Mixtiles, העובדת עם מספר מפעלים באירופה וארה"ב. לתפקיד ניגשו מועמדים עם הכשרה וניסיון רב יותר משל יונתן, ובכל זאת – הוא הגיש וקיבל אותו.

למה? כי יונתן מגיע עם ניסיון מוכח. או, אם תרצו, הוא מגיע עם  קבלות. נשים את זה רגע בהקשר רחב יותר ואז נחזור.

לכל אדם יש "הון תעסוקתי". זהו בעצם סך של יכולות, תארים, ניסיון וקשרים שהופכים אותנו למתאימים להעסקה במקום מסוים. לרוב, בנייה של הון תעסוקתי טוב תהיה כרוכה ברכישת תואר במוסד אקדמי נחשב; היכרות עם אנשים שנמצאים בעמדות מפתח רלוונטיות לנו ויכולים להמליץ עלינו; יכולות רחבות, שיש להן ביקוש, וניתן ליישם אותן במגוון תחומים וניסיון עבודה בחברות מוכרות ונחשבות. כך לדוגמא, מי שלמד מקצוע חישובי (מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב) באוניברסיטה העברית יהיה מבוקש במקומות רבים במספר תעשיות, או לחילופין, מי שעבד בדלויט ומקינזי יוכל להתקבל אחר כך למגוון רחב של מקומות עבודה בתחום הייעוץ לעסקים.

בשונה מאלו, יונתן הקים עסק: Koala-Gear, חברה המתמחה בעיצוב וייצור תיקים המשלבים פונקציונליות מעולם התרמילאות עם עיצוב אלגנטי. את היוזמה שלו הוא התחיל במהלך התואר הראשון, בחופשת הקיץ בין השנה השנייה לשלישית. הוא הצליח להביא את החברה משלב הרעיון, דרך שלבי התכנון השונים – הכוללים נסיעה לסין ועבודה מול מפעל שם – ליצירה והפצה של התיקים שלו ברחבי העולם.

למה ההון התעסוקתי של יונתן ניצח הון של מהנדס תעשייה וניהול עם הכשרה מתאימה וניסיון רב יותר? או במילים אחרות, במה כדאי להשקיע כשאני בונה את ההון התעסוקתי שלי?

התשובה כמובן תשתנה מאדם לאדם, שכן היא תלויה במידה רבה בנטיות האישיות וביכולות האינטלקטואליות, הכלכליות והחברתיות של כל אחד. זו שאלה שגם מצדיקה כמה מאמרים נפרדים ואי אפשר לענות עליה במלואה כאן, אך יש חשיבות בלהבין את אחד האלמנטים המשותפים לכל המרכיבים של הון תעסוקתי: כולם משקפים רמות שונות של מסוגלות ויכולת ביצוע.

אם אגיד שעשיתי תואר בהרווארד, בין אם במתמטיקה או בלימודי מגדר, עצם העובדה שהתקבלתי להרווארד מספרת משהו על ההתמדה, השאפתנות וההשקעה שנדרשו ממני כדי להתקבל ללימודים. אותו כלל תקף גם להמלצות: אם מישהו מוכן לכרוך את השם שלו עם השם שלי כשהוא ממליץ עליי לתפקיד, הרי שהוא סומך על כך שאני מסוגל לספק את הסחורה ועל ידי כך מספק לי 'גושפנקת מסוגלות' בדומה ל"הרווארד" (אגב, לרוע המזל, זה עובד גם בכיוון ההפוך: אם הממליץ שלי הוא בדרג מאוד זוטר או שלמדתי במוסד עם שם רע שאין שום בעיה להתקבל אליו הרי שהדבר עלול לשקף עבור המתבונן גם חוסר מסוגלות).

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על מסוגלות ויכולת ביצוע?

בספרו של פרופ' יונתן סמילנסקי, "זינוק בקריירה", הוא מסביר כיצד לבנות פרופיל של העוצמות והחולשות שלך. לדבריו, התחום הראשון שנוהגים לבחון הוא תחום היכולות הניהוליות. וגם תחום זה מתפרק למספר מימדים. הראשון שבהם הוא "היכולת לגרום לדברים לקרות" (באנגלית: execution). בסופו של יום כל עובד, בכל תחום, צריך להפיק תוצרת מסוימת. היכולת להעביר את ההגיגים האישיים וההנחיות שעובד מקבל לפעולות היא הכרחית כמובן, אבל מה שבאמת חשוב הוא היכולת להביא דברים לידי תוצרים מוגמרים.

ישנם מימדים נוספים הכוללים את היכולת לחשוב באופן אסטרטגי ולהסתכל על דברים בצורה רחבה, לנהל צוות, להשפיע על ממשקים נוספים בתוך הארגון, להוביל תהליכי שינוי ועוד. אינני מרחיב עליהם מכיוון שהנקודה החשובה פה היא שלא ניתן להעביר בשיחה או שתיים עם מעסיק פוטנציאלי את שלל המימדים האלו, אך הם כן מקופלים בתוך "קבלות".

כוחן של קבלות וניסיון מוכח טמון גם בבעיה שעומדת לפתחו של כל ארגון: גם אם יש לעובדים חדשים את התארים והקשרים הנכונים, ייקחו חודשים עוד שיתגלה אם הם מביאים ערך אמיתי או לא. חודשים שעולים הרבה כסף.

ההצלחה של יונתן כיזם מוכיחה שיש לו את כל הדברים הנ"ל, והיא גם הסיבה שמדובר בכרטיס ביקור כל כך חזק. במקרה הפרטי שלו, הקבלות מתאימות להפליא לדרישות התפקיד: הנה בנאדם שהוכיח שהוא מסוגל לקחת רעיון, ליצור לו מפרט ודגמים, ולהעביר אותם מחדר העבודה אל פס הייצור של המפעל. אולם העיקרון תקף גם למי שלא מתעניין באופן מיוחד בעיצוב תעשייתי, וניתן ללמוד פה שיעור חשוב על איך לבנות הון תעסוקתי.
בין אם אתם במהלך לימודי תואר, עובדים במשרה מלאה או מחפשים את דרככם בטיול בחו"ל, כדאי לכם להתחיל לשאול "כיצד אני מתחיל לייצר קבלות?"

מה נחשב בכלל קבלות בתחום שלי?

לכל עבודה יש תוצרת משלה. אם אתן באקדמיה, הקבלות שלכן יהיו בדמותם של מאמרים שהצלחתן לפרסם בכתבי עת אקדמיים מוכרים. אם אתם בשיווק, הקבלות שלכם יהיו בדמותם של קמפיינים מוצלחים וכן הלאה. אבל מה קורה אם לא ברור לכם מה נחשב "קבלות" טובות בתחום שלכם? הבעיה פה נחלקת לשתיים: או שאתם עובדים בעבודה שאין לה קבלות ברורות, או שאתם בכלל לא יודעים לאיזה תחום אתם מכוונים, כמו במקרה של סטודנטים בתחילת התואר הראשון שלהם (ואם אנחנו כנים אז גם בהמשכו, בסופו, ולרוב אחריו).

הנה מספר דברים שכדאי לכם לעשות:

1) מחקר ונטוורקינג.

מחקר בתחום הקבלות, לפחות בעיניי, יהיה כרוך בלראיין אנשים, ויש כמה סוגים של אנשים שתרצו לראיין בעניין הזה. המובן מאליו הוא להתחיל במנהל שלכם, אבל בשום פנים לא לסיים שם. עליכם למצוא מנטור שנמצא בעמדה בכירה, מישהו שכבר טיפס במעלה התעשייה שבה אתם נמצאים ויצא לו לגייס ולנהל אנשים. מי שנמצא בעמדה זו לרוב יחזיק בנקודת מבט רחבה יותר מהמנהל הישיר שלכם, ויוכל לסייע יותר בהחלטה במה כדאי להשקיע את מיטב זמנכם ומאמציכם. במידה ולא ברור לכם מה בדיוק "התעשייה" שאתם נמצאים בה, נסו לחשוב על דמות שהייתם רוצים להיות כמוה, או שמהווה מודל השראה עבורכם (ואם אין לכם כזאת, תתחילו לחפש) ותפנו אליה.

אם אתם חרדים מלפנות למישהו בכיר ממכם זכרו שאתם לא מבקשים דבר מלבד התייעצות, ורוב האנשים ישמחו לתת מחכמתם וניסיונם. שאלות מומלצות:

  • אני עובד בX, באילו יכולות\פעילויות\פרויקטים כדאי לי להשקיע כדי להגיע לעמדה שאתה נמצא בה היום?
  •  מי האנשים שהרשימו אותך במהלך הקריירה שלך ולמה?

פנייה נוספת צריכה להיעשות בציר הרוחבי: מי האנשים שנמצאים בתפקידים מקבילים אליכם, ומה הם עושים בעבודה שלהם? זה יכול לתת לכם רעיונות, ואל תתביישו לבוא עם שאלות ובעיות קונקרטיות בעבודה שלכם. אם אתם לא מעורבים בקהילה של אנשים בתפקידים דומים לשלכם, תמיד אפשר למצוא כאלו בלינקדאין, פייסבוק, ואפילו להיכנס לאתרים של חברות מובילות בתחום ולמצוא בתוכם את בעל התפקיד וליצור איתם קשר. קצת עבודה מודיעינית יכולה לתת לכם את המידע שאתם צריכים.

2) לאמץ גישה סקרנית ולהפוך לאנשים מעניינים בעזרת PBL (Project Based Learning)

העצה האמיתית שמתחבאת פה היא "תהפכו ליזמים", כי כאמור, אין הרבה קבלות חזקות כמו להקים עסק מצליח. יחד עם זאת, לא לכולנו יש את הזמן, המוטיבציה, אורך הרוח או רעיון ברור, אבל כן אפשר להיות "יזמים בקטנה". יתרה מכך, זו עצה שנכונה באותה מידה למי שעובד במשרה מלאה או רק מתחיל תואר ראשון. איך מתחילים?

  • שימו לב מה לא כדאי לכם לשאול: "מה אני אוהב לעשות?". זו שאלה גרוע – היא כללית מדי ועלולה לעורר אצלכם חרדות במידה ולא תמצאו לה תשובה טובה. דרך טובה יותר תהיה לחפש בעיות שהייתם רוצים לפתור או נושאים שמסקרן אתכם לחקור: מה קשה לי בלימודים\עבודה? במה שיטה X יכולה לתרום לארגון שלי?
  • השלב הבא הוא לאסוף ידע באופן שיטתי על הנושא: לקרוא ספרות רלבנטית, להתייעץ עם בעלי סמכות בנושא, למצוא מיזמים רלבנטיים, לראיין אנשים שחוו את הבעיה ומצאו פתרון וכן הלאה. הפכו את עצמכם לברי סמכות בבעיה.
  • אחרי שביססתם מספיק ידע, השלב הבא הוא להפוך אותו למיזם מוחשי במציאות: עשו סיעור מוחות למציאת פתרון, גייסו אנשים (אם כי אפשר גם לבד בהתחלה), תכננו לוח זמנים ליישום ותתחילו לייצר.

נאה דורש. חלק מהעבודה שלי חושפת אותי להתלבטויות רבות של סטודנטים ובוגרים הקשורות בפיתוח קריירה. התלבטויות שאני חולק איתם בעצמי. זו דרך יפה להגיד שהבעיות שאני נחשף אליהן שוב ושוב הן "אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות בחיים", "אני לא יודע לאן להתקדם בעבודה" וכמובן "אני לא בטוחה אם אני רוצה את העבודה הזאת, זו לא בדיוק עבודת חלומותיי". הבעיה הזו הביאה אותי לקרוא המון בנושא, לראיין אנשים שהתמודדו איתה בהצלחה, ולכתוב מאמרים שאולי יעזרו למישהו (כמו הבלוג הזה?). אם יעזרו, אז אולי זו תהיה "קבלה". אם לא, אתחיל פרויקט אחר.

בשלב זה, ראוי לומר, שהמיזם המוצלח של יונתן הוא לא הראשון שלו. במהלך שנת הלימודים הראשונה הוא ניסה מספר מיזמים קטנים שלא צלחו עד שהוא הגיע לפרוייקט שתפס.

3) לכל אחד יש קבלות.

אם עשיתם קצת מחקר על מה יכול להיחשב "קבלות" וניסיון מוכח בתחומכם, זה הזמן לחזור לקורות החיים שלכם ולהתבונן בהן במשקפיים אחרות. אל תחפשו בתוכן את הכותרות של "למדתי במוסד X, שירתתי ביחידה Y", אלא חפשו בין השורות: עם אילו בעיות התמודדתם בהצלחה? אילו יכולות פיתחתם? באילו מיזמים לקחתם חלק, ומה היה החלק שלכם בתוך המיזם? אילו פעילויות חזרו על עצמם בכל המקומות השונים שעבדתם\למדם בהם? וכמובן, איך אפשר לתרגם את כל הדברים האלו לשפה של ניסיון מוכח?

שימו לב למלכוד הבנאליות. לרוב, כשאנחנו נסתכל על ההיסטוריה שלנו היא תראה לנו מובנת מאליה או "לא סקסית מספיק", אבל לרוב זה ממש לא המצב. אתם מוזמנים לעשות רשימה קצרה של דברים שנראים לכם לא סקסיים ולדבר איתי עליהם, אני מתחייב שלפחות שניים או שלושה פריטים ברשימה הזאת מיוחדים ולא מובנים מאליהם כלל. זוג עיניים נוספות, טריות, יעזרו לכם פה.

לסיכום, בין אם אתם יודעים מה אתם רוצים לעשות בחיים ובין אם לאו, שווה להשקיע בהון התעסוקתי שלכם. מכל המרכיבים של ההון הזה, הניסיון המוכח נושא כנראה את המשקל הרב ביותר (בייחוד החלק של "המוכח"), ולכן אין תירוץ טוב לכך שלא תשקיעו בו, גם אם החלטתם לשים משקל רב יותר על מרכיבים אחרים כמו לימודי תואר. בהפוך על הפוך, ייתכן שדווקא ההשקעה במיזמים צדדיים (או לא צדדיים אם אתם עושים אותם כחלק מהעבודה שלכם) היא שתעזור לכם לענות טוב יותר על השאלה הנצחית "מה כדאי לי לעשות עם החיים שלי", כי היא בונה לכם מומחיות בנושאים שמאפשרים לכם להשפיע על אנשים, ארגונים, תחומי ידע וכדומה. המומחיות הזו היא תנאי הכרחי לעבודה שאנחנו נהנים ממנה, אבל זה כבר נושא למאמר אחר…

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *