איך להכניס את השם שלי לתוך ארגון

לפני זמן מה ישבתי עם טל, בוגרת מחזור א', ודיברנו על איך היא הגיעה לעבוד במקום העבודה שלה. טל עובדת בתפקיד בכיר בארגון גדול שבו, כפי שנאמר לה במפורש על ידי מחלקת משאבי אנוש, לא נוהגים להכניס אנשים מבחוץ לתפקידים בכירים. אחרי ה"לא" הראשון טל ניגשה לזה קצת אחרת, ובפעם הבאה שהיא יצרה קשר עם מישהו בארגון, הוא כבר שלח לה הודעה כזו: "היי טל, חיכיתי להודעה ממך".

מה שטל עשתה כדי לזכות בשינוי ביחס לא קשור לרזומה שלה, וגם לא לכישרון מולד. למעשה, היא עשתה משהו שכל אחד יכול לעשות, זה רק דורש קצת עבודה והתמקדות.

העומדים בשער

נהוג לחשוב שהדרך המקובלת לכניסה לעבודה היא דרך הגשת קורות חיים וראיון עם נציג של מחלקת משאבי האנוש של הארגון. אכן, פורמלית, זהו שער הכניסה להרבה מקומות. אולם, כשמסתכלים מצידו השני של הוילון, מגלים שמתוקף תפקידה של מחלקת משאבי אנוש כמסננת, יש לה המון כוח להגיד לא, ויחסית מעט כוח להגיד כן. הסיבה העיקרית לכך טמונה בעובדה שמי שבסוף יקבל אתכם לעבודה הוא המנהל העתידי או נציג מהצוות שאליו אתם מתמיינים. לכן, הטריק הוא למצוא את האדם שיכול להגיד כן, ולגרום לכך שישמע עליכם לפני שאתם מתראיינים אצלו.

פעולה ממוקדת

נתחיל מהסוף. הדרך הכי יעילה להתקבל לכל מקום היא על ידי המלצה. ולא צריך ללכת רחוק עם מחקרים פסיכולוגיים בנושא; זה כמו נטפליקס. יש שלל רב של תכנים, ורוב הפרומואים נראים מעולה, לכן פעמים רבות אתם מבזבזים את זמנכם בהתלבטויות רק כדי לגלות שהאריזה כמעט אף פעם לא מכילה את ההבטחה שלה. אם אתם כמוני, למודי אכזבות וחרדים לזמנכם, אתם כבר לא רואים כלום עד שמישהו (וזה כמעט לא משנה מי) אמר לכם שהוא ראה ונהנה.

בהקבלה, די קל להפוך קורות חיים לאריזה מרשימה ומפתה. ובאותו אופן, אפשר להבין מדוע הכוח המיוחס להם בסופו של דבר קטן יחסית. עולמו של המעסיק, בדומה לעולמו של הצופה בנטפליקס, אפוף בחשדנות והמחיר במקרה של טעות יהיה במקרה הטוב בזבוז של זמן וכסף. מנקודת מבטו של המעסיק, המלצה מגורם חיצוני בלתי תלוי עוטפת את המפגש באמון וכבר מגבירה באופן דרמטי את הסיכויים שלכם להתקבל.

לפני שתגידו "אני לא מכיר אף אחד שיכול להמליץ עליי", הממליץ לא חייב להיות חבר שמכיר אתכם שנים רבות, וגם לא מעסיק שעברתם איתו דרך ארוכה. אדרבה, זה יכול להיות מנטור או דמות מייעצת שנמצאת כמה שלבים מעליכם, וזה יכול להיות מישהו שפגשתם זה עתה. במילותיה של טל:

"אפשר להגיע לכל אדם דרך גורם שלישי, ומדהים איך אנשים מוכנים להמליץ עליך אחרי חצי שעה של שיחה. אנשים מאוד אוהבים לעזור"

במקרה שלה, אחרי שמצאה את האדם עם הכוח להגיד "כן", היא ביקשה משלושה מכרים משותפים ביניהם לשלוח לו הודעה על כך שיש מישהי שמחפשת לעבוד אצלו ושווה לו להכיר. כך, בפרק זמן של שבועיים-שלושה היא הכניסה את השם שלה לתוך הארגון ונתנה לו להתבשל. כשהיא שלחה את ההודעה בעצמה, הוא כבר חיכה לשמוע ממנה.

שימוש נכון ברשת חברתית\מקצועית

כדי להבין מי האדם שאתם צריכים לדבר איתו ומה בדיוק העיסוקים שלו, תצטרכו כמובן להכיר אנשים מתוך הארגון עצמו. בהנחה שאתם לא מכירים מישהו מהמעגל הקרוב שלכם שממש עובד שם, השלב הבא הוא לפנות למעגל שני ושלישי. לינקדין טובה לדברים מהסוג הזה (טיפה פחות לארגונים חברתיים, אבל עדיין יש לא מעט מידע שם). אפשר לכתוב את שם הארגון בשורת החיפוש ואז להיכנס לרשימת העובדים שלו. לינקדין ייתן לכם את כל העובדים שרשומים תחת החברה לפי סדר יורד: חברים שלכם, ואז חברים של חברים שלכם (ליד השם שלהם יהיה כתוב 1st או 2nd, כאשר ה2 מסמל שמדובר בחבר של חבר שלכם). אפשר גם לשאול בקהילת הבוגרים של שלם אן "מישהו מכיר מישהו" – בדרך כלל מקבלים כיוון טוב.

עכשיו, כדי לפנות לחבר של חבר חשוב לעשות שלושה דברים:

  1. לבקש שיערכו ביניכם היכרות. ריד הופמן, המייסד של לינקדין, ניסח את זה יפה: "כשאתם פונים למישהו שחבר משותף הכיר ביניכם, זה כמו דרכון בגבול: אפשר לעבור מיד. האינטרקציה מיד אפופה באמון."
  2. פנייה מבוססת מחקר. זה נשמע הרואי לפנות למישהו שאתם לא מכירים בפנייה גנרית, אבל זו טעות (יש אנשים שמקבלים עשרות פניות כאלו בשבוע). קחו את הזמן כדי להבין מה הבנאדם עושה, מה תחומי העניין שלו, והכי חשוב – במה אתם יכולים לסייע לו. תתחילו את הפנייה באופן שמבהיר שעשיתם קצת שיעורי בית: "שמתי לב ש… מסקרן אותי לשמוע על… ציינת ש…"
  3. נאום מעלית ומטרות ברורות. גם אם אתם לא סגורים על עצמכם, זה לא רציני ולא מקדם להיכנס לשיחה בלי להגדיר עם מה הייתם רוצים לצאת ממנה. במקרה שלנו, חשוב לכם להבין איך הארגון עובד, מי האדם שיכול להגיד כן למשרה שאתם מעוניינים בה, ומה חשוב לארגון באדם שימלא את המשרה הזאת. כמו כן, האדם שאליו אתם פונים הוא בעל פוטנציאל להמליץ עליכם בהמשך, ולכן חשוב שתהיה לו גרסה מקוצרת של "מי אתם".
לסיכום, דיברנו על כך שלעיתים הדרך המהירה והיעילה ביותר להתקבל לעבודה היא להבין מי האדם בתוך הארגון שיש לו את הכוח להגיד כן, ולעזור לו לשמוע עליכם בצורה ממוקדת דרך ממליצים. מהמקרה של טל אנחנו גם מבינים מה הכוח של רשת חברתית\מקצועית, ועל החשיבות של לפתח אחת כזו. ניגע עוד בהמשך על היבטים שונים של איך עושים את זה נכון, אבל אם חשקה נפשכם בקריאה נוספת, אני ממליץ על The" Startup of You" של ריד הופמן (Reid Hoffman) שאמנם יש לו אינטרס בתור מייסד לינקדין, אך זו עדיין נקודת התחלה טובה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *